פרשת "מסעי"
"אלה מסעי בני ישראל אשר יצאו מארץ מצרים לצבאתם ביד משה ואהרן".
אמרו חז"ל במדרש: "כל מקום שנא' "אלה" פסל את הראשונים "ואלה" מוסיף על הראשונים" וכתב ה"אור החיים" הקדוש וז"ל: ובמה שלפנינו לא ראינו שקדמו במאמר מסעות זולתם, לומר שנתכוון הכתוב לפוסלם והיה נראה כי נתכוון לפסול כל המסעות זולתם שישנם בעולם הגם שלא הוזכרו. והיינו כל המסעות שאינם ע"פ משה ושאינם בדעת מידת משה, פסולים הם .
ועל פי זה יש לבאר ברמז לבעל תשובה השב מדרכיו הרעים ופוסל את מעשיו הראשונים. אולם, "ואלה" מוסיף על הראשונים מרמז על הממשיך בחטאו ומוסיף על הראשונים. והנה ידוע שעיקר יסוד התשובה הוא חרטה על העבר וקבלה על העתיד, וזהו שאמר עקביא בן מהללאל: "הסתכל בשלושה דברים ואין אתה בא לדבר עבירה, דע מאין באת ולאן אתה הולך". ובוודאי הזמן המתאים ביותר בחיי האדם לעשות תשובה הוא בהיותו עוד צעיר לימים כמ"ש: "אשרי איש ירא את ה'" וכמו שמפרש הזוהר הקדוש את הפסוק: "מפני שיבה תקום והדרת פני זקן" שישוב בתשובה לפני הגיעו לימי הזקנה.
והנה חיי האדם עלי אדמות דומה כמסע למרחקים, וכמו שאדם הנוסע לארץ אחרת משמשת אצלו הנסיעה לא כמטרה בפני עצמה אלא כאמצעי להגיע למחוז חפצו המיוחל. כן ג"כ חיי האדם בעוה"ז הם רק אמצעי להגיע בבוא יומו לחיים נצחיים בעוה"ב שכולו טוב.
וזהו " אלה מסעי בנ"י" "אלה" פוסל את הראשונים שאדם עוד בהיותו צעיר לימים הוא מקיים "מוצאיהם למסעיהם" כלומר, שב בתשובה ע"י שחושב על המוצא שלו, "דע מאין באת" "למסעיהם" לפני המסע בחיי העוה"ז. והתשובה הזאת היא התשובה האמיתית "על פי ה'". "ואלה מסעיהם למוצאיהם" "ואלה" רומז כפי האמור לעיל, לחוטא שממשיך בחטאיו ומוסיף על הראשונים ואצלו ה"מסעיהם" הוא לפני וקודם "למוצאיהם", כי רק באחרית ימיו נזכר לשוב בתשובה ואף שגם תשובה זאת נקראת תשובה שנא': "תשב אנוש עד דכא", וכמו שדרשו בירושלמי: "עד דכדוכא של נפש" מ"מ לא מוזכר בה "על פי ה'" ואינה תשובה מעלייתא היא .
וצריך האדם שיעצור את עצמו בעיצומו של מירוץ החיים שלו ולהעיף עין, מבט על עברו ולעשות מאזן מכל התחנות שבחייו ולהתבונן בכל מה שעברו עליו וכך להתקדם הלאה ולעלות להר ה' ולעמוד במקום קודשו.
וידוע כשאדם רץ מהר יש שתי סיבות לדבר: א. להתרחק ממקומו. ב. להגיע למחוז חפצו.
והנה עם ישראל לא היתה להם ידיעה ממעלת ארץ ישראל וחשיבותה, וכל מטרתם היתה רק לברוח מארץ מצרים מקום לחצם ושִיבְיָם. אבל, משה ידע היטב להיכן מוליכם ולכן הוא מונה את כל המסעות שלפניו. ולכן כתוב: "ויכתוב משה את מוצאיהם למסעיהם", ואילו בני ישראל שעיקר מטרתם היתה היציאה ממצרים אמרו את מסעיהם למוצאיהם. וכתב רבינו בחיי: שהגאולה האחרונה תהא כמו הראשונה ולכן הזכיר פעמיים את "מוצאיהם למסעיהם" שהיא הגאולה הראשונה, ואחר כך אמר: "ואלה מסעיהם למוצאיהם", שלאחר הגלות והיסורין תבוא הגאולה למוצאיהם עפ"י ה' וישראל נושע בה' תשועת עולמים ולא תבוא אחריה גלות. ונרמז בר"ת "אלה מסעי בני ישראל" ר"ת אדום מדי בבל יון והם "כי הנני מביא את עבדי צמח". גימטר' "מנחם" ואחרי טרחא יבוא אתנח ובמהרה נזכה בנחמת ציון וירושלים במהרה בימינו אמן.
הרב יעקב בוטראשולי הי"ו מלוד
