פרשת תרומה
"וידבר ה' אל משה לאמור"
החל מפרשה זו ועד סוף ספר שמות רובו ככולו עוסק במשכן וכליו, ופרשה זו עוסקת יותר בהבאת תרומה למשכן אשר מהם יעשו את הכלים למשכן ומהם יקימו את המשכן, ולשם כך הקב"ה פונה למשה רבנו ואומר לו שעליו לדבר אל בני ישראל ולומר להם שעליהם להביא תרומה לצורך הקמת המשכן, ולשם כך בני ישראל צריכים להביא כל מה שאפשר לשמש לצורך הקמת המשכן וכליו וקרשיו "דבר אל בני ישראל ויקחו לי תרומה מאת כל איש אשר ידבנו ליבו תיקחו את תרומתי" כל אחד ואחת שיביאו את אשר יש באפשרותם להביא אותו מתוך רצון אמיתי מתוך לב כנה ואמיתי.
"וזאת התרומה אשר תקחו מאתם זהב וכסף ונחושת ותכלת וארגמן ותולעת שני ושש עזים" ועורות אילים מאודמים ועורות תחשים ועצי שיטים" "שמן למאור בשמים לשמן המשחה ולקטורת הסמים" "אבני שוהם ואבני מלואים לאפוד ולחושן" ועוד קרשים לצורך הקמת המשכן, וכל זה למה "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם" כל מי שמביא מה שהוא מביא הכל זה בסופו של דבר להקים את המשכן ולא רק להקים את המשכן אלא גם "ושכנתי בתוכם" זאת אומרת שהכל טוב ויפה שכל אחד לפי מעלתו ויכולתיו והאפשרויות הקיימות אצלו הוא משתדל ומביא למשכן מנכסיו, אבל זה לא מספיק, כי כאשר מביאים דבר מה למשכן צריך להביא אותם מכל הלב וגם כמובן להכשיר את הגוף ואת כל האברים שיהיו ערוכים ומוכנים, שכשם שהשכינה תשרה במשכן כאשר הוא יוקם, כך בכל אחד ואחת השכינה תשרה אם רק נכין את עצמנו כפי שצריך מבחינה שנשמור את מצוות ה' ותורתו ונלך בדרכי התורה והיראה אז ממילא אנחנו נהיה בבחינת "ושכנתי בתוכם בתוך כל אחד ואחד". וכמו שמסופר על החפץ שרצה להקים את הישיבה בראדין בא אליו יהודי אחד עשיר מאוד ואמר לו שהקב"ה זיכה אותו בעושר רב וברצונו להקים את כל בניין הישיבה בכספו שלו וכל זה בתנאי שהישיבה יקרא על שמו. החפץ חיים חשב מעט ואמר לגביר כל כוונתך היא כמובן רצויה וטובה ולוואי שירבו גבירים כמוך בישראל, אבל השיב החפץ חיים ואמר לגביר שהוא מסרב לקבל את הצעתו מכוון שאני רוצה לזכות את כל ישראל במצווה זו של בניין הישיבה, ואם אני יסכים להצעתך הרי רק אתה תזכה ואילו שאר הקהל וכל בני הקהילה לא יזכו במצווה יקרה זו.
מכאן אנו מבינים היטב את מה שכתוב בפרשה "מאת כל איש אשר ידבנו ליבו תיקחו את תרומתו".
ועוד, חז"ל אומרים שבאותו הזמן היה לכל אחד מישראל את היכולות להקים לבד את המשכן, אבל הקב"ה אומר למשה רבנו במפורש "מאת כל איש אשר ידבנו לבו תקחו את תרומתו".
ועוד ידוע ההלכה בשולחן ערוך שכאשר רוצים לבנות בית כנסת בעיר ויש שם גביר עשיר שמעוניין לבנות את כל בית הכנסת מכספו שלו לא מקבלים ממנו, היות וצריכים לאפשר לכל בני העיר ליטול חלק במצווה זו.
וכך גם סיים החפץ חיים את העניין עם העשיר ואמר שהוא רוצה לשתף את כל בני העיר בהקמת הישיבה לזכות אותם גם במצווה יקרה זו. וכך שכאשר אמר הקב"ה למשה "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם" אמר משה רבנו שהעם לא יוכל לעמוד בכך אמר לו הקב"ה לא לפי כוחי אני מבקש כי אם לפי כוחם של עם ישראל.
וזכור לי שכאשר בית מקדש מעט שבו אנו מתפללים בשכונת שרת לוד בית הכנסת "תפארת אהרון" כאשר הוא היה בבניה מורנו ורבנו רבי חכם רפאל זצ"ל התעקש על כך שבית הכנסת יבנה לא רק מנדבת עשיר בודד כזה או אחר אלא גם מכספי הציבור כפי שהיה בסופו של דבר, יה"ר שנזכה בקרוב ממש לבניין בית המקדש השלישי ובביאת מלך המשיח בקרוב ממש אמן.
הרב יעקב בטוניאשוילי – לוד
לע"נ:
נזי מזל בת בנימין ויוכבד אשת יצחק בטוניאשוילי
רבקה בת משה ומלכה אשת אברהם מושיאשוילי
שלום בן גבריאל ושרה מירלשוילי
