שבת סוכות
'חג הסוכות'
מדוע נקרא חג הסוכות ולא נקרא חג ארבעת המינים? אלא טעם הדבר שיש מעלה בסוכה שאין בארבעת המינים. את מצוות סוכה אנו מתחילים לקיים מהרגע הראשון של החג "בסוכות תשבו שבעת ימים" ואילו את מצוות ד' המינים מקיימים רק למחרת.
ועוד הבדל: הסוכה חייבת להיות מוכנה לפני החג ואילו את ד' המינים אפשר לאגוד בחג עצמו, וגם במצוות סוכה כל פעם שנכנסים לאכול מברכים לישב בסוכה ואילו ארבעת המינים רק פעם אחת ביום. ועוד הבדל, בסוכה מקיימים את המצוה בכל הגוף ואילו ד' המינים רק ביד. ולכן משום שישנן יותר מצוות בסוכה מאשר בארבעת המינים נקראו חג הסוכות.
יהודי צריך לדעת שכל מצווה שהוא עושה צריך להיות קשור עם הקב"ה אפילו בדברי חול, כמו שאדם שישן בסוכה מקיים בכך מצוות סוכה, וכשיהודי עושה כך הוא גורם שהעולם הגשמי יהיה דירה לקב"ה. (ליקוט שיחות).
חג הסוכות נקרא "זמן שמחתנו" ומיוחד הוא בשמחה. הציווי לשמוח בסוכות מופיע בתורה שלש פעמים לעומת זאת בפסח אין ציווי לשמוח ואילו בשבועות מופיע פעם אחת לשמוח. ומדוע דווקא בסוכות מצווים לשמוח יותר? מדוע שלש פעמים? מוסבר במדרש שהשמחה בחגים היא כמו מצב התבואה בתקופה שהם חלים – אביב, קציר ואסיף.
בפסח – חודש האביב נמצאת התבואה בראשית גדילתה, מכיוון שאין רואים אם תצליח התבואה ותצמח כראוי אין שמחים לכן לא מופיע ציווי לשמוח בפסח.
בשבועות – חג הקציר בשלה התבואה ונקצרת ומכיון שקוצרים תבואה טובה שמחים, אולם השמחה איננה שלימה כי התבואה עדיין בשדה ואין יכולים לאכלה בבית, לכן הציווי בשבועות לשמוח רק פעם אחת.
בסוכות – חג האסיף נאספת התבואה מן השדה לבית, וכיון שאפשר לאכלה בבית וליהנות ממנה בשלימות שמחים בשמחה שלימה. וזה מתאים לעם ישראל ביציאתו ממצרים.
בפסח – יצאנו ממצרים והיינו בתחילת דרכנו וזה כמצב התבואה באביב.
בשבועות – קיבל עם ישראל את התורה אך עדיין לא קיימה באופן מעשי ובכוחות עצמו, כמו תבואה בשלה אך לא הוכנסה הביתה – בקציר.
בסוכות – קיים עם ישראל את מצוות התורה באופן מעשי כמו התבואה בבית באסיף.
וזה גם מסמל את המצב הרוחני של עם ישראל.
האביב הוא ראשית הדרך וזוהי האמונה הטהורה בה', יסוד התורה והמצוות.
הקציר – הוא המשך הדרך אך לא תכליתה, זוהי החלטה לקיים את המצוות לפני הקיום המעשי.
האסיף – הוא התכלית הרצויה שאדם עושה בפועל את המצוות. (ליקוט שיחות)
הרב יוסף מודזגברישווילי הי"ו מלוד
