פרשת ויקרא
"אדם כי יקריב מכם קרבן לה'"
רש"י: כשיקריב, בקרבנות נדבה דבר העניין". והנה בליקו"ש פ' ויקרא שיחה ה' מביא הרבי מליובאוויטש את קושיית הרא"ם ותירוצו של ה'לבוש אורה' ש"מכם" פירושו "מרצונכם". היינו, שקורבנות נדבה שהבאתם תלויה ברצונו של האדם, ולא בקורבנות שיש עליו חובה להביאם. ומכיוון שמשמעות העניין, "כשירצה, יקריב". משמע, שדרך המקראות להגיע לתיבת "מכם" היא "לרצונכם", בענין זה ביטא הרבי עיקרון יסודי בעבודת ה'.
"מסירות נפש-דהיינו, מסירת הרצון". הגמרא במסכת בבא קמא, דנה באדם שהשאיר פרתו לשכנו בבחינת "שומר חינם" (שומר חינם – אם החפץ נגנב או אבד נשבע שלא פשע, ולא משלם. שאר השומרים משלמים. במקרה והשומר לא טוען שהחפץ אבד אך טוען שאינו יודע היכן החפץ – מבואר בתלמוד הכלל "כל לא ידענא פשיעותא היא = כל שאינו יודע היכן החפץ – נחשב כפשיעה, וממילא גם שומר חינם יתחייב לשלם).
אם עשה לה 'שמירה מעולה' וגידר אותה מכל כיוון, במידה וברחה, אינו משלם היות ושמר אותה 'שמירה מעולה' ופטור מתשלום. אך אם שמרה 'שמירה מעולה' ושם אותה תחת השמש הקופחת; והפרה פרצה את הגדר או ברחה כי לא יכלה לסבול את החום, אע"פ שעשה לה 'שמירה מעולה', חייב לשלם. מדוע? היות והשומר שם אותה תחת השמש הקופחת והפרה לא יכלה לסבול זאת וברחה, החובה והאחריות של השומר היא כלפי הבעלים ולא היה צריך להביא אותה למצב הזה. יוצא, שיש פה רשלנות מצד השומר והוא מתחייב כלפי הבעלים בבריחתה. בחסידות מוסברים הדברים בפנימיות. הקב"ה השאיר פיקדון אצלך. כ'שומר' יש לך מחויבות את ה'נפש הבהמית' (הפרה) לשמור שמירה מעולה. במידה ושמת את הפרה (הנפש הבהמית) תחת השמש הקופחת (חימום ותענוגות העולם הזה ומאוויו) הרי שהיא ברחה. הדין הוא שאתה כ'שומר' מתחייב היות והיא ברחה. נכון שזו הייתה 'שמירה מעולה', אך הנפש הבהמית מצאה דרך לפרוץ את הגדר ולברוח לעולם. כך גם אנחנו, מתחייבים לשמור 'שמירה מעולה' את עצמנו מבריחתה של הנפש הבהמית שלנו לענייני העולם ושקיעתה שם כשאנו נולדים לאוויר העולם.
'משביעים אותו תהי צדיק ואל תהי רשע' (ספ"ד נידה, ר"פ א' ס' התניא (אדמו"ר הזקן)) ולכאורה למה צריכים להשביע אותו 'אל תהי רשע' הרי, אם משביעים אותו תהי 'צדיק', בוודאי שלא יהיה 'רשע'. אלא, שלא כל אדם יכול להגיע למדרגת 'צדיק' היות ואלו מדרגות גבוהות ונעלות. ולכן, לכל הפחות מצפים ומשביעים את הנשמה שירדה לעולם, "אל תהי רשע". דבר זה בכוחך להחליט ולפעול בו היות וזכות הבחירה נתנה הקב"ה לאדם. ובחירתו של האדם נובעת מרצונו. ועל כן, כל אחד מאיתנו יש לו את החובה ואת הזכות לבחור ולדבוק ב'אור אלוקים חיים' אשר נותן לנו כל רגע חיות ואפשרות בחירה בבחינת 'ועשה טוב' להאיר את העולם באור תורה ומצוות ומעשים טובים. כ"ח ניסן הוא היום בו הרבי אמר את "השיחה הידועה" :"הדבר היחיד שיכולני לעשות-למסור הענין אליכם:" עשו כל שביכולתכם להביא את משיח צדקנו תיכף ומיד ממש!…
ומכאן ולהבא "תעשו אתם כל שביכולתכם" שיחה שזעזעה מאוד את כל החסידים, ראוי להתבונן בזה, שהדבר תלוי בנו, ולחשוב איך מקיימים "עשו כל שביכולתכם". אם עד כה היה לחסידים ביטחון סביל שמשיח יגיע, הרי שעכשיו יהיה ביטחון פעיל אחרי שהרבי ביקש בפועל להביא את המשיח.
יש כאן מעבר פאזה מוחלטת לגבי החלק שלי ושל כל אחד מאיתנו בהחשת והבאת הגאולה.
*הדבר תלוי בנו*.
יה"ר בפועל ממש עכשיו.
ר' אבישי תתרושוילי – לוד.
