פינחס
הרב גבריאל מירלא בדברי תורה לפרשת 'פנחס'
פרשת פנחס פנחס בן אלעזר בן אהרן הכהן (כה-יא) אומר רש"י שהיו השבטים מבזים אותו, הראיתם בן פוטי זה, שפיטם אבי אימו עגלים לעבודת אלילים, והרג נשיא שבט מישראל, לפיכך
הרב אבישי בטאשוילי בדברי תורה לפרשת 'פינחס'
פרשת פינחס מה הוא הפסוק החשוב ביותר בתורה? על שאלה זו מביא המדרש שלוש דיעות בין החכמים: בן זומא אומר מצינו פסוק אחד כולל יותר, והוא 'שמע ישראל'. בן-ננס אומר,
הרב דוד בוטראשולי בדברי תורה לפרשת 'פנחס'
פרשת פנחס מסע התשובה של האדם מבוסס על אינספור תנאים ונסיבות החלים עליו, בתקווה שיום אחד יזכה להבין את הכוחות שפועלים עליו ובו, ודרכו יוצרים תנאים המראים שהכל כאן קשור,
שיחה של הרבי מלובביץ לפרשת פנחס
פרשת פנחס בפרשתנו הקב"ה מצווה את משה רבנו לעלות להר נבו ולהשקיף ממנו על ארץ ישראל, שאליה לא יוכל להיכנס: "וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה, עֲלֵה אֶל הַר הָעֲבָרִים הַזֶּה, וּרְאֵה
ר' אליעזר מושיעשוילי בדברי תורה לפרשת 'פנחס'
פרשת פנחס הפרשה פותחת בפסוק: "וידבר השם אל משה לאמר פנחס בן אלעזר בן אהרן הכהן השיב את חמתי מעל בני ישראל בקנאו את קנאתי בתוכם ולא כליתי את בני
הרב אבישי בטאשוילי בדברי תורה לפרשת 'פנחס'
פרשת פנחס מי ראוי להיות מנהיג? בפרשת השבוע משה רבינו מבקש מהקב"ה למנות מנהיג לעם ישראל "יִפְקֹד ה' אֱלֹהֵ-י הָרוּחֹת לְכָל בָּשָׂר אִישׁ עַל הָעֵדָה. אֲשֶׁר יֵצֵא לִפְנֵיהֶם וַאֲשֶׁר יָבֹא
התמ' סימון יוסף ג'אנאשוילי בדברי תורה לפרשת 'פנחס'
פרשת פנחס בפרשתינו מסופר שכאשר בני ישראל היו ממש קרובים להיכנס לארץ ישראל הגיעו בנותיו של צלפחד לפני משה רבינו והנשיאים וביקשו מהם שגם להן מגיע חלק ונחלה בארץ ישראל,
שיחה של הרבי מלובביץ לפרשת 'פנחס'
פרשת פנחס הקב"ה קבע כי חלוקת ארץ ישראל לשבטים תהיה בהגרלה: "עַל פִּי הַגּוֹרָל תֵּחָלֵק נַחֲלָתוֹ בֵּין רַב לִמְעָט". תיאור התהליך מפורט במדרשים: "טרף בקלפי של שבטים ועלה בידו זבולון,
הרב יעקב בטוניאשוילי בדברי תורה לפרשת 'פנחס'
פרשת פנחס 'וידבר משה אל ה' לאמר": "יפקוד ה' אלוקי הרוחות לכל בשר איש על העדה": "אשר יצא לפניהם ואשר יבוא לפניהם ואשר יוציאם ואשר יביאם ולא תהיה עדת ה'
הרב מיכאל מירון בדברי תורה לפרשת 'פינחס'
פרשת פינחס פלס שמימי לעומת האנושי: פעמים רבות במבט לאחור על תקופה שחלפה, או הזדמנות שהתגלגלה משמים לפתחנו ולא נוצלה כדבעי, אנו מתמלאים בנקיפות מצפון ובהרהורי חרטה, אך כבר מאוחר
