פרשת תזריע מצורע
בפרשתינו כתוב "לכן אמור הנני נותן לו את בריתי שלום". אומר על כך המדרש (במדבר רבה כא א) גדול השלום שניתן לפנחס שאין העולם מתנהג אלא בשלום, והתורה כולה שלום, שנאמר: "דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום". ואם בא אדם מן הדרך שואלין לו שלום, וכן שחרית שואלין לו שלום, ובאמש כך שואלין בשלום, שמע ישראל חותמין פורס סוכת שלום על עמו, התפלה חותמין בשלום, בברכת כהנים חותמין בשלום. אמר רבי שמעון בן חלפתא אין כלי מחזיק ברכה אלא שלום שנאמר (תהלים כט, יא): "ה' עוז לעמו יתן ה' יברך את עמו בשלום".
על מעלת השלום מובא בספר מעלת המידות (לרבי יחיאל בן יקותיאל, מרבני איטליה) וז"ל :בניי, בואו וראו כמה גדול כוח השלום, שבכח השלום העולם מתקיים, שכך אמרו חז"ל: על שלשה דברים העולם עומד על הדין ועל האמת ועל השלום, שנאמר:" אמת ומשפט שלום שפטו בשעריכם". ולא עוד אלא בזמן שיש שלווה בין הבריות, פירותיהן מתברכין שנאמר: "כי זרע השלום הגפן תתן פריה והארץ תתן יבולה…והשמים יתנו טלם והנחלתי את שארית העם הזה את כל אלה". וכן הוא אומר: "השם גבולך שלום חלב חטים ישביעך". בניי, צאו וראו כמה גדול כוח השלום, שכך אמרו חז"ל: גדול השלום, שהמוחק אות אחת מן השם עובר בלא תעשה, שנאמר: "ואבדתם את שמם מן המקום ההוא" וכתיב בתריה: "לא תעשון כן לה' אלהיכם" אזהרה למוחק את השם. כדי להטיל שלום בין איש לאשתו אמרה תורה: "וכתב את האלות האלה הכהן בספר ומחה אל מי המרים". אמר הקדוש ברוך הוא: שמי שנכתב בקדושה ימחה על המים. ואמרו חז"ל: "גדול השלום שכל הברכות טובות, ונחמות שהקדוש ברוך הוא מביאן על ישראל, חותמיהן שלום. בקריאת שמע "פורש סוכת שלום". בתפילה ,"עושה שלום". בברכת כהנים, "וישם לך שלום". אין לי אלא בברכות, בקרבנות מנין שנאמר: "ויקרא זאת התורה לעלה למנחה ולחטאת ולאשם ולמלואים ולזבח השלמים".
כותב רבי אליעזר פאפו זיע"א בספרו פלא יועץ (ערך 'שלום') "ולא די לאיש במה שיעשה שלום לו עם הכל וירבה כבוד ביתו, אלא גם כי יהיה ריב בין אנשים, או בין איש לאשתו, יטרח בכל מאמצי כחו להביא שלום בין אדם לחברו ובין איש לאשתו, שעושה נחת רוח גדול ליוצרו, הראיה, שהוא מהדברים שאוכל פירותיהם בעולם הזה והקרן קיימת לו לעולם הבא. ותדע, שהרי הקדוש ברוך הוא שינה מפני השלום, והתיר למחוק שמו שנכתב בקדושה מפני הבאת שלום. וזוהי מדתו של אהרן הכהן שהיה מרבה שלום בעולם, ועל זה ציוו "הוי מתלמידיו של אהרן". וראוי לגדול למחול על כבודו ולילך אצל קטן בשביל לתווך שלום, שלא יהא כבודו יתר על כבוד שם שמים, ועיקר מצוה זו כבודה בגדולים, כי שיח וכי שיג להם להסיר לב האבן בנועם שיח, ודבריהם עושים פירות, או מפני הבושה או מפני הכבוד, ועל כן אמרו" תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם.
מסופר על האדמו"ר מגור רבי פנחס מנחם אלטר זיע"א בעל ה'פני מנחם' שיום אחד נכנס לחדרו אחד מחסידיו. הוא החזיק ביד רשימה עם שמות כל בני משפחתו, וביקש ברכה בשביל כולם. הרבי הסתכל ברשימה, ופתאום העיניים שלו נעצרו על שם של אחד הבנים, ילד צעיר בן תשע. הרבי הפסיק לקרוא את הרשימה, הרים את עיניו הקדושות הביט אל החסיד ושאל: "הילד הזה שמוזכר כאן, יש בו משהו מיוחד?". החסיד עמד המום, הוא אף פעם לא נתקל בשאלה כזאת, זאת הייתה הפעם הראשונה שהרבי הפסיק באמצע קריאה והתעניין בשם מסוים. אבל מהר מאוד הוא התעשת וענה: "כן, יש בו משהו יוצא דופן. הוא מאוד נותן, הוא פשוט לא מפסיק לתת. זה די נדיר, ילד כל כך צעיר שמעולם לא רב עם אף אחד, לא עם חברים ולא עם משפחה. הוא תמיד נותן וסוגר את הסיפור, פשוט אי אפשר לריב איתו!". הרבי חייך, בירך את האבא שיזכה לנחת מהילד ומשאר בני המשפחה, והמשיך לקרוא את הרשימה. הביקור אצל הרבי הסתיים, והשאלה המוזרה שלו כמעט נשכחה. אבל שנה אחר כך קרה משהו מדהים.
אותו חסיד הגיע שוב לרבי, אבל הפעם הוא היה נראה מאוד מודאג. הוא סיפר לרבי על צרה גדולה שקרתה במשפחה שלו, וביקש עצה וברכה. הרבי עצם את העיניים, חשב קצת, ואז אמר: "תשמע, דיברנו לפני שנה, וסיפרת לי על הבן שלך שהוא מאוד נותן, אף פעם לא רב עם אף אחד. אני מציע שתבקש ממנו להתפלל על הצרה שלך. תגיד לו שיעמוד ויתחנן בפני הבורא שיעזור לך. אני בטוח שהתפילה שלו, של הנותן, תתקבל". החסיד היה המום. הוא לא חשב שהרבי ישלח אותו לבן שלו, ילד קטן שעדיין לא חגג בר מצווה. אבל הוא עשה מה שהרבי אמר. הוא חזר הביתה, קרא לבן שלו, סיפר לו על הצרה ועל העצה של הרבי. הבן התרגש מאוד, מיד אמר כמה פרקי תהילים, והמשיך להתפלל בימים הבאים. ואכן בדרך פלא תוך כמה ימים, הצרה נעלמה! תפילתו של הילד הביאה ישועה! הסיפור הזה, שמסופר בספר "כבודם של ישראל", מראה לנו את הכוח של השלום, את העוצמה של הבריחה ממחלוקת. ילד קטן, שכוחו בנתינה שלו, הרבי שולח אליו לבקש תפילה, וקובע שהתפילה שלו תביא ישועה, וזה בדיוק מה שקרה!.
בוא נלמד מהסיפור הזה כמה כוח יש לשלום ולהתרחק ממחלוקת. נתינה מביאה ישועות גדולות, פותחת שערי שמים. גם אם זה קשה, הנתינה דורשת מאמץ, אבל זה משתלם, כי זה פותח דלת לחיים טובים ומאושרים!.
יהי רצון שנזכה במהרה לגאולה האמיתית והשלימה בבניין בית המקדש ובביאת משיח צדקינו בקרוב ממש.
סימון יוסף ג'אנאשוילי – לוד
