פרשת 'שמות'
וילך איש מבית לוי [ב'-א']
"גזרתך קשה משל פרעה"
להיכן הלך, אמר רב יהודה בר זבינא: שהלך בעצת בתו. תנא. עמרם גדול הדור היה כיון שראה שאמר פרעה "כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו" [א-כד] אמר לשוא אנו עמלים, עמד וגירש את אשתו עמדו כולם וגירשו את נשותיהן, אמרה לו בתו אבא, גזירתך קשה יותר משל פרעה. שפרעה לא גזר אלא על הזכרים ואתה גזרת על הזכרים ועל הנקבות [סוטה יב.].
עמרם גדול הדור היה כאשר הוא מחליט לגרש את אשתו כולם נוהגים כמותו, הוא מהווה דוגמא לכלל על פיו יישק דבר. מול עמרם עומדת בתו ילדה קטנה בת שש שנים, ומוכיחה אותו על דבריו ואומר לו משפט קשה ביותר. "גזרתך קשה משל פרעה"! וכו'. עמרם במקום לנסות להשיב על החלטתו ולהסביר לבתו את מניעיו כדי להצדיק את החלטתו לגרש את אשתו. תחת זו הוא עושה תפנית חדה וללא פחד, וללא מורא, במעמד כולם חוזר ומקדש את אשתו בשנית, אין ספק, דבריה הקשים של בתו עשו רושם על אביה. ללא היסוס הסכים לאמירתה ואכן שינה את החלטתו.
מה היו נימוקיו של עמרם בשעת גירושיו? ומה שיכנע אותו לעשות חופה מחודשת? האם היא בדבריה אמרה דברים שהוא לא ידע אותם מעיקרא?! האם עמרם ידע שהחלטתו גורמת להפסקת הילודה? עמרם גדול הדור היה כפי שמציינים חז"ל אין מדובר באדם מן השורה שבאים אליו בתביעה.מול אותו גדול הדור עומדת תינוקות… אם נתבנון בצעדו של עמרם נראה שלכאורה, צעדו הגיונית, פרעה גוזר "כל הבן היילוד היאורה תשליכוהו " משמע שאין קיום לזכרים אי אפשר להוליד בנים, לפיכך חייבים לגרש. עוד תמוה אמירתה של בתו "גזרתך קשה משל פרעה"! אין אפשרות להימלט או להינצל מגזירה כזו באופן טבעי.על כן עמרם עשה צעד טבעי שמתבקש לכאורה בשביל מה להוליד ילדים האם בשביל לזרוק אותם ליאור? איזו תחושה זו לאמא שנושאת את ילדיה בבטנה במשך תשעה חודשים ומיד לאחר הלידה זורקים את ילדיה ליאור, במקרה הגרוע.ובמקרה הטוב בשביל מה להוליד ילדים . האם בשביל שישתעבדו בעבודת פרך אצל פרעה? ובאמת מה חידשה בתו שהוא לא ידע קודם? הדברים מבוארים באופן נפלא על ידי הרב ברוך מרדכי מזרחי שליט"א בספרו ברכת מרדכי. בתו של עמרם גילתה לו שתי יסודות חשובים בכל מערכת היהדות שהוא גם סוד קיומו ומחיתו של עם ישראל.
א.הקב"ה ציוה על פריה ורביה אנו עושים את הציווי של הקב"ה ויהי מה והקב"ה עושה את שלו, ולא מתחשבים בגזירה של פרעה.
ב.היא בדבריה העמיקה את המשמעות של חיי הנצח של עם ישראל ושאין לה קיום ללא תורת ישראל , וממילא אין קיום לתורת ישראל ללא עם ישראל.
פירוש דבריה הוא , שלא יתכן מצב שבו יפסק חלילה לימוד התורה, לצורך זה צריכים להיות אנשים שייקימו את התורה, על כן לא יתכן שעם ישראל יפסיק להתקיים. אם התורה ציוותה אותנו "פרו ורבו" כדי לקיים את המשכיותה של התורה, לא יתכן מצב שבו דבר זה יקטע באיבו! יתכנו קשיים יתכנו הפרעות, אך לא תיתכן בשום אופן הפסקה מוחלטת, זוהי הבטחה שהתורה לא תיפסק מזרעו, גם אם עם ישראל עומד בפני השמדה, בפני כלייה עם כל זאת לא תיתכן מנעה מקיום המצוות. זאת הבהירה מרים לעמרם אביה שהוא נחשב לגדול הדור, עליו לדעת שהאחריות להמשכיות קיום התורה ומצותיה מוטלת בידיו, ולא יתכן שהוא יהיה זה שיעקור ויפסיק מכל מיני סיבות. "מוצדקות" את המשכיות עם ישראל וניצחיותו.אצל פרעה ספק מתקיימת הגזירה ספק אינה מתקיימת אך אתה ודאי גוזר ועוקר! עמרם הבין את משמעות הדברים ולמרות היותו גדול הדור שיכול לומר לה מה לה לילדה קטנה להתערב בעינינים הקשורים למנהיגים עינינים העוסקים ברומו של עולם?! בוודאי יכול היה לדחותה בקלות שלא תתערב ושלא תעיר הערות עד שתגדל ותבין..
ג.כאן יכולה לבוא לידי ביטוי מנהיגותו וגדלותו של האדם, להאמין, לשמוע, להקשיב , ורק אחר כך להחליט.
לכאורה, המשכיות עם ישראל כמעט והייתה תלוייה בילדה קטנה זו עמרם הקשיב ללא שהות, ללא התלבטויות, ויתר על כבודו , ללא אומר דברים, עמד והחזיר את אשתו ובפרהסיה, קבל עם ועולם. דווקא לתמימותה של אותה ילדה, שאינה אמונה על אמת וכנות על מסירות ונאמנות משקל מכריע בשיקול הדעת הנכון.
מאת ר' יוחנן מיכאלי
