הרב יוחנן מיכאלי בדברי תורה לפרשת 'בהר'

הרב יוחנן מיכאלי בדברי תורה לפרשת 'בהר'

פרשת 'בהר'

"כי ימוך אחיך ומכר מאחוזתו ובא גואל הקרוב אליו וגאל את ממכר אחיו" (כה-כה)

והגאולה תהיה בהעיר ליבות בני אדם ויאמרו להם הטוב לכם כי תשבו בחוץ כגולים מעל שולחן אביכם.            (אור החיים)

 

אור החיים הקדוש כותב שפרשה זו תרמוז ענין גדול 'כי ימוך אחיך' הכוונה היא לאדם שנטה מדרך הטובה, מכר מאחוזתו – אחוזתו היא הקב"ה שהשרה את שכינתו על האדם וגאולתו תהיה על ידי צדיק שהוא קרוב לה' כי הצדיקים נקראים אחים, והוסיף האורח חיים כי הגאולה תהיה בהעיר ליבות בני האדם ויאמר להם, הטוב לכם כי תשבו בחוץ גולים מעל שולחן אביכם ומה יערב לכם החיים בעולם?

אם אדם יש  בידו לזכות את האחרים והוא אינו עושה כן, על כך מזהיר אור החיים ועל זה עתידין ליתן את הדין כל אדוני הארץ גדולי ישראל ומהם יבקש ה' עלבון הבית העלוב!.

 

למדים אנו עד כמה חפץ ה' הקב"ה שכל יהודי במיוחד אדם שיש באפשרותו לרכוש ליבותיהם של בני האדם בעולם הרוחני להחזיר נפשות אבודות לאביהם שבשמיים חייב לעשות כן, ואם לא יעשה כן הקב"ה יתבע ממנו עלבונו.

 

בספר 'דברות אליהו' כותב הרה"ג אליהו פינחסי שליט"א פעמים רבות מרביצי התורה מכתתים רגליהם בכל תפוצות ישראל להביא דבר ה' ולא תמיד ההצלחה מאירה להם פנים, אבל אל להם להתייאש כי מעשיהם עושים פירות במוקדם או במאוחר, ואל להם להיות מודאגים שהם מוציאים כל כך הרבה זמן לאחרים וזמנם לכאורה מתבזבז לריק. אולם, דווקא מאמרי חז"ל מורים לנו עד כמה מעלתם גדולה ועצומה ובזה יש עידוד והרגעה נפלאה לכוחם העצום.

בזהר הקדוש מובא 'אשרי חלקיהם של אלו שעוסקים בתורה לשמה, הם מתקשרים בקדוש ברוך הוא ממש ונקראים אחים ורעים כמו שכתוב בתהילים קכ"ב: "לְמַעַן אַחַי וְרֵעָי אֲדַבְּרָה נָּא שָׁלוֹם בָּךְ"

 

על הפסוק: "כֹּל אֲשֶׁר תִּמְצָא יָדְךָ לַעֲשׂוֹת בְּכֹחֲךָ עֲשֵׂה" מובא במדרש קוהלת רבה. מעשה בריש לקיש שהיה מתענה שלוש מאות תעניות כדי שיראו לו את רבי חייא הגדול. אמרו לו שגדולתו של רבי חייא הגדול הוא שהרביץ תורה יותר ממך, ולא עוד, אלא שהיה גולה למקום תורה. אמר ריש לקיש וכי אני לא גליתי למקום תורה? אמרו לו אכן כן, אבל השוני ביניכם שאתה היית גולה ללמוד תורה לעצמך, ורבי חייא היה גולה ללמד תורה לאחרים.

 

טוב וקל יותר לאדם ללכת ללמוד תורה עבור עצמו, אבל כדי ללמד לאחרים אין לאדם אותו כוח ומוטיבציה, ולכן כמה גדול הוא המאמץ שעושה האדם להיות גולה כדי ללמד לאחרים.

 

וכך אנו מוצאים בגמרא (עירובין נג.) שאומרת שאול המלך לא גלי מסכתא להכי כתיב ביה בכל אשר יפנה ירשיע (שמואל א' יד-מז) מפרש רש"י שלא זכה להורות כהלכה. על אף גדולתו של שאול בתורה כדברי הגמרא (גיטין נט.) ששאול גדול בתורה היה, מכל מקום לא זכה לסייעתא דשמיא, לא זכה לפסוק כפי האמת, והסיבה לכך כי הוא לא זיכה את הרבים.

 

מכאן נלמד על מעלתו של המזכה את הרבים על ידי שמפיץ את תורתו של הקב"ה בעם. עליו נאמר ולכל אשר יפנה ישכיל (משלי יז-ח)  וזוכה לפסוק כפי האמת, ויש לו הצלחה מיוחדת מהקב"ה ועליו נאמר 'וצדיק יסוד עולם' פירושו, זה שדורש ברבים ומודיען את ההלכות. וכך כותב בעל חובת הלבבות (שער אהבת ה') כל מי שמתקן עצמו בלבד, זכויותיו מועטין, מפני שזוקפים לזכותו רק את המעשים הטובים שעשה הוא עצמו, אבל אדם שמזכה את הרבים ומתקן נפשות אחרים, זכויותיו הם רבות מפני שזוקפים לזכותו גם את מעשיהם הטובים של כל אותם האנשים שהוא זכה לקרב לעבודת ה'.

 

הרב יוחנן מיכאלי הי"ו מלוד

 

 

 

 

Categories: ללא קישור

Write a Comment

Your e-mail address will not be published.
Required fields are marked*