הרב רפאל טטרוא בדברי תורה לפרשת 'חיי שרה'

הרב רפאל טטרוא בדברי תורה לפרשת 'חיי שרה'

פרשת 'חיי שרה'

ויהיו חיי שרה מאה שנה ועשרים שנה ושבע שנים שני חיי שרה (כג. א)

וכתב רש"י: כולן שוין לטובה. ולכאורה מנלן לרש"י זאת. ונראה דבאמת יש להבין מדוע לא חיתה שרה קע"ה שנה כמו בעלה אברהם, והרי היתה צדקנית כמוהו, ואדרבה אמרו חז"ל (שמ"ר א) אברהם טפל לשרה בנביאות.

אלא מובא בספר "יריעות שלמה", נראה עפ"י דאיתא בילקוט דבן מ"ח שנה הכיר אברהם את בוראו, וקיי"ל גר שנתגייר כקטן שנולד דמי, נמצא שנחסרו משנותיו של אברהם מ"ח שנה הואיל ואז נעשה כקטן שנולד מחדש, וכשתוציא מקע"ה שנה מ"ח נשאר קכ"ז, נמצא שאברהם חי בדיוק כמספר שנות שרה. אך חשבון זה טוב, אם שרה היתה צדקנית מיום היוולדה, אז חיתה היא קכ"ז ואברהם חי ג"כ קכ"ז על ידי שגורעין ממנו השנים שעדיין לא היה צדיק ומכיר את בוראו, אבל אם גם שרה לא הכירה בוראה מיד, א"כ חסרין גם משנות שרה.

וזה ביאור דברי רש"י, דהכתוב אומר ויהיו חיי שרה קכ"ז שנה, וקשה מדוע לא חיתה כאברהם, והתירוץ הוא דגם אברהם חי רק קכ"ז שנה מיום שהכיר את בוראו, ועל פי זה צריכין לומר דשרה הכירה את בוראה מיום הוולדה, ולזה כתב רש"י "כולם שוין לטובה", וממילא חיו אברהם ושרה זה כזו…

'ותמת שרה בקרית ארבע'

בילקוט גרשוני מובא: מצאתי בשם גדול אחד, דאיתא בגמרא (ראש השנה, בבא קמא צג') המוסר דין לשמים הוא נענש תחילה, מנלן, משרה שאמרה לאברהם (בראשית טז. ה), "ישפוט ה' ביני וביניך", ולבסוף היא עצמה נפטרה ואברהם היה צריך לקוברה. וזהו מה שכתוב "ותמת שרה בקרית ארבע", אל תקרי בקרית ארבע אלא "בקריאת ארבע", שבעבור ארבע המילים האלו "ישפוט ה' ביני וביניך", היא נענשה ומתה…

ובספר "בית ישראל" להרה"ק רבי ישראל ממטרסדורף זי"ע מובא לפרש את הדברים "אל תקרי בקרית ארבע אלא בקריאת ארבע", כך: על פי דברי הגה"ק בעל החתם סופר זי"ע שכתב: הבנתי מתוך ספר 'פענח רזא', לעומת כי צחקה שרה בדברי המלאך של רחמים, וחשבה כי הטעה אותה בבשורת לידת יצחק, על כן מלאך השטן הטעה אותה בבשורת מיתת יצחק, ונענשה בזה. ומסיים שם החת"ס: ודבר גדול דיבר הנביא! עכ"ל.

והנה לעיל (יח. יב) כשנאמר ששרה צחקה, כתוב: "ותצחק שרה בקרבה לאמר", הרי ארבע תיבות, ובשביל ארבע תיבות אלו מתה שרה. וזהו שאמר הכתוב: "ותמת שרה בקרית ארבע", "אל תקרי בקרית ארבע אלא בקריאת ארבע" – קריאת ארבע אותיות הללו: "ותצחק שרה בקרבה לאמר".

פירוש נוסף מביא בספר "בית ישראל": דהנה בגמרא (פסחים נו.) אמר רשב"ל: "ויקרא יעקב אל בניו ויאמר האספו ואגידה לכם" (בראשית מט. א) – ביקש יעקב לגלות קץ הימין, ונסתלקה ממנו שכינה. אמר: שמא חס ושלום יש במיטתי פסול, כאברהם שיצא ממנו ישמעאל ואבי יצחק שיצא ממנו עשו? אמרו לו בניו: "שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד" – אמרו: כשם שאין בלבך אלא אחד, כך אין בלבנו אלא אחד. פירש רש"י: "שמע ישראל" – לאביהם היו אומרים (שהרי הקב"ה שינה את שמו וקרא לו ישראל), ומאז אנו אומרים "שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד". אבל עד יעקב, כשהיו מקבלים עליהם עול מלכות שמים, היו אומרים רק ארבע אותיות: "ה' אלוקינו ה' אחד". ובשעת יציאת נשמתה של שרה קיבלה עליה עול מלכות שמים בארבע תיבות אלו.

וזהו שדרשו: "ותמת שרה בקרית ארבע – אל תקרי בקרית ארבע אלא בקריאת ארבע", ארבע תיבות אלו: "ה' אלוקינו ה' אחד". ומה מעניין לראות, ש"בילקוט ראובני" מובא בשם "מדרש הנעלם": "ותמת שרה בקרית ארבע" – דא קריאת שמע, דלא מית האי צדקת ע"י נחש, אלא נפקת רוחא דיליה (יצאה נשמתה) בקריאת שמע!… שבת שלום ומבורך

הרב רפאל טטרוא הי"ו מירושלים

Categories: ללא קישור

Write a Comment

Your e-mail address will not be published.
Required fields are marked*