פרשת 'ויצא'
בנביא (יחזקאל פרק י פסוק י"ד) נאמר על מעשה המרכבה: "וארבעה פנים לאחד פני האחד פני הכרוב ופני השני פני אדם והשלישי פני אריה והרביעי פני נשר".
אותה דמות אדם החקוקה שם, היא דמותו של יעקב אבינו וכפי שמובא במדרש (בראשית רבה פרשה ס"ח) על הפסוק "והנה מלאכי אלוקים עולים ויורדים בו", שבשעה שהיו המלאכים עולים למעלה היו רואים איקונין שלו, וכאשר היו יורדים למטה היו רואים את אותה דמות, מיד אמרו: "ישראל אשר בך אתפאר, אתה הוא שאיקונין שלך חקוקה למעלה"! נמצא אם כן שהמלאכים הם אלו שגילו ליעקב עכשיו שדמות דיקנו חקוקה על כסא הכבוד.
ולפי זה יש שביארו את הפסוק באופן נפלא: "וייקץ יעקב משנתו", כאשר יעקב הקיץ משנתו מיד אמר: "א-כ-ן יש אלוקים במקום הזה" ראשי תיבות: "אריה, כרוב, נשר" "יש ה במקום הזה" ואת זה ידעתי, אולם ו"אנכי" ראשי תיבות: "אריה, נשר, כרוב, יעקב" "לא ידעתי", אלא דבר זה נודע לי רק כעת מאת המלאכים!
עוד על חלום יעקב: כתיב"…והנה סלם מצב ארצה וראשו מגיעה השמימה…" (כח-יב). הסולם שראה יעקב הוא סולם על טבעי, המונח על הקרקע אך מגיע עד השמים. ולכאורה לשם מה הוא זקוק לבסיס ארצי?
אלא ההסבר לכך הוא שיעקב אבינו, ידע על הבטחת ה' לאברהם בברית בין הבתרים והיה בטוח שהבכורה מגיעה לו. הוא הרי קיבל ברכה מאביו יצחק: "ויתן לך האלוקים מטל השמים ומשמני הארץ…" (כז-כח). אך אז, כש"ראשו מגיע השמימה", והוא נמצא בשיא הוא נאלץ לברוח מעשו אחיו, בודד ועזוב ורק מקלו בידו,שמרמז על מצב שסולמו "מוצב ארצה". החלום בעצם רומז על קורות יעקב בבית לבן .
במשך 20 שנה היה יעקב רועה את צאן לבן והתעסק בדברים "המוצבים ארצה" אך עם זאת לא למד מדרכיו אלא נשאר נאמן לחינוך אותו ספג בבית אביו ולתורה שלמד בבית מדרשו של שם ועבר. יעקב היה עם "רגליים על הקרקע" אך ראשו הגיע עד השמים.
חלום הסולם מלמדנו שגם כשאתה נמצא ומתעסק עם דברים ארציים ונחותים הראש צריך להיות בשמים-מונח ברוחניות. וכפי שמסביר הרבי מליובאוויטש זי"ע על הפסוק "יגיע כפיך כי תאכל" – רק הידיים אמורים להתעסק ביגיעת הפרנסה ועניני העולם הזה אך הראש צריך להיות מונח ברוחניות ועבודת ה'.
יה"ר שנזכה לכך ולגאולה האמיתית והשלימה בב"א.
הרב בן ציון בטאשוילי הי"ו מקרית מלאכי
