פרשת 'ויקרא'
'ויקרא אל משה וידבר ה' אליו מאוהל מועד לאמר'
הנה רש"י מפרש מדוע נכתבה המילה 'ויקרא' הלוא כתוב לאחר מכן 'וידבר ה' אליו', והיה לכאורה די במילים אלו כבכל התורה ולמה כפל הפסוק את לשונו?
ועל זה הוא מתרץ שלכל הציווים למעשה קדמה הקריאה והוא משום שלשון זו היא לשון חיבה ואף בלשון זה משתמשים מלאכי השרת שנאמר 'וקרא זה אל זה ואמר' אך לנביאי אומות העולם נגלה אליהם בלשון ארעי וטומאה שנאמר" 'ויקר אלוקים אל בלעם' והיינו שלמשה רבינו נגלה הקב"ה תחילה בקריאה בשונה מנביאי הגויים שהיה מדבר עימם בפתאומיות.
והנה ידוע המדרש המובא במפרשי התורה על פסוק זה, שמבאר מדוע נכתבה האות א' של המילה ויקרא בספר התורה בגודל קטן יותר משאר אותיות א' של המילה ויקרא בספר התורה בגודל שקטן יותר משאר אותיות א' שבכל התורה? וכך אמר שבשעה שכתב משה את ספר התורה לא רצה לכתוב בפרשתינו אלא 'ויקר' על דרך שנאמר אצל בלעם מתוך ענווה ושיפלות שהיה לו, שכביכול הקב"ה לא נגלה אליו אלא בדרך מקרה כמו לבלעם, אך הקב"ה ציוה עליו לרשום ויקרא, מה עשה משה כתב את המילה ויקרא אך הקטין את האות א' שבסופה.
מתוך כך מצינו שהקב"ה נגלה גם לנביאי אומות העולם ששרתה עליהם רוח ה' כמו אצל היהודים אך ההבדל הגדול שביניהם נעוץ מיד בתחילת פרשתינו, ליהודים נאמר המילה 'ויקרא' ולגויים המילה 'ויקר' וההבדל שבשניהם הוא האות א'.
הרבי מליובאוויטש מסביר את ההבדל שבשניהם על פי פנימיות העניינים, האות א' רומזת לאלופו של עולם וכן הערך המספרי שלה הוא 1. שע"י כך מתבטאת האחדות האלוקית המוחלטת שהמילה 'ויקרא' מסמלת את הקשר האמיתי שבין היהודי להקב"ה, שלא נאמר חלילה שיש את המציאות של היהודי ויש את מציאותו של הקב"ה, אלא הרי הם מציאות אחת, משא"כ נאמר המילה ויקר ללא האות א', ללמדך שהקשר ביניהם הוא לא אמיתי הם לא דבר אחד אלא מציאות שונה.
על כל יהודי לדעת כי הקשר המיוחד של הקב"ה הוא לא רק עם משה ושאר נביאי ישראל אלא הוא עם כל יהודי באשר הוא, שכן מוסבר בספרים הקדושים שכל יהודי קשור עם משה ובכל יהודי נמצא ניצוץ נשמתו של משה רבינו שעל ידו הוא מקבל השפעה וחיות מיוחדת בתורה ובמצוות.
ובנוסף שרש"י מביא שויקרא הוא לשון חיבה כותב עוד שבלשון זה משתמשין אף מלאכי השרת והטעם להוספה זו, כי לעיתים קריאת חיבה עלולים להביא לידי קנאה ותחרות אבל בין מלאכי השרת לא שייך לומר חסרון זה, ובזה רמז שגילוי החיבה בין הקב"ה ליהודי גורם טובה בלבד ומביא אהבה מאחדות ללא קנאה ותחרות.
הגילוי המיוחד לו זכה היהודי צריך לעורר בתוכו חיזוק והוספה באהבת ישראל שכן כשמתבוננים בדרכו של הקב"ה שאוהב ומגלה חיבה עבור כל יהודי ודאי שעלינו ללכת בדרכו ולאהוב כל יהודי וזהו הביטוי לאחדות אמיתית, ומתוך אחדות מלאה ובאהבת ישראל נצעד יחד אל הגאולה האמיתית והשלמה שעליה נאמר 'והיה ה' למלך על כל הארץ ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד'.
הרב אלירן מושיאשוילי הי"ו מלוד