פרשת 'וישב'
ביקש יעקב לישב בשלווה, קפץ עליו רוגזו של יוסף. צדיקים מבקשים לישב בשלווה בעוה"ז אומר הקב"ה: לא דיין לצדיקים מה שמתוקן להם בעוה"ב אלא שמבקשים לישב בשלווה בעוה"ז?
וכתב בשם ספר 'תולדות' הרב אבן עזרא – מעשה בשני אנשים שהיו מהלכים בדרך, ביד האחד שלוש חלות וביד השני שתים, הצטרף אליהם עובר אורח, שלא היה לו מה לאכול והזמינו אותו לאכול ולחלוק בלחמם, אכלו ושבעו ונפרד מהם לשלום, כשנפרד העניק להם 5 מטבעות זהב תמורת האוכל שאכל. האיש הלך לדרכו והשניים החלו להתווכח, בעל שלוש הכיכרות טען שמגיעים לו 3 דינרים ולחברו 2 שהן שלושה חלקים מהלחם היו שלו ולחברו היה רק שני לחמים. בעל שני הלחמים טען לחלוקה שווה שכן ישבו ואכלו יחד, באו לפני השופט עיין השופט ופסק: בעל 3 החלות יקבל 4 דינרים ובעל שני החלות יקבל דינר אחד בלבד.
בעל 3 החלות טען זה משפט סדום הייתכן??? אמר לו האבן עזרא, קצרה דעתך מלהבין השופט צדק הרי אכלתם שווה בשווה מהלחמים? כן, ודאי אמר האיש, אם כן כל אחד מכם אכל שליש מכל כיכר, אישר האיש. לפיכך אם נחלק ה- 5 חלות שלכם ל-15 שלישים אכל אחד מכם 5 שלישים נכון? נכון, ענה האיש.
ובכן לך היו שתי חלות כלומר 6 שלישים, אכלת 5 ונתת לאורח 1.
לחברך היו 3 חלות ובהן 9 חלקים, אכל 5 ונתן לאורח 4.
לכן גזר השופט 4 דינרים לחברך ולך 1.
אין בידנו לא משלוות הרשעים ואף לא מייסורי הצדיקים, כלומר אין בכוח שכלנו להבין זאת. ולכן חלילה לנו להתרעם על ההשגחה. במיוחד בימים שלנו בעיקבתא דמשיחא שאנו רואים מסביבנו מה קורה אצלנו ובעולם כולו לנו נשאר רק להאמין כי יש אלוקים שופט בארץ, ולפניו נגזלו כל תעלומות והכל בהשגחה פרטית!
יש מכתב מהרבי מליובאוויטש לחסיד מיואש, הוא התאונן על מר גורלו, עני מרוד ומדוכא בייסורים ואת מכתבו לרבי סיים בפניה נרגשת שיתפלל עליו ועל אשתו וילדיו.
הרבי ענה לו: מימי לא ראיתי מכתב מזוייף כל כך, מתאר אתה את גורלך כאומלל שבבני אדם ולבסוף אתה מעיד שיש לך אשה וילדים.
ר' זושא היה מהלך בדרך תקפו הרעב, עמד והתפלל ואמר: 'ריבונו של עולם זושא מודה לך על התיאבון שנתת לו והוא מבקש גם אוכל'. וכל יהודי פותח כך את יומו מודה על מה שיש ברוך אתה.. פוקח עיוורים, מלביש ערומים, מתיר אסורים, זוקף כפופים.
תודה ה' על הראיה שמיעה דיבור על הלבוש על היכולת להניע את פרקי האברים שבנו, אין לנו אלא להודות להלל ולשבח את בוראנו.
מסופר על מלמד טירון שנכנס ללמד בפעם הראשונה בחורים צעירים. בכניסה לכיתה נתקל במישהו ונפל, כולם פתחו בצחוק, קם נעמד על מקומו ואמר בביטחון: 'זה קורה שנופלים – השאלה היא אם יודעים איך לקום? וזה שיעורנו הראשון, כולם מחאו לו כפיים בהערצה גדולה.
האדם אינו עומד במקום אחד החיים מלאים ניסיונות וקשיים, שבע יפול צדיק – וקם. צריך לדעת איך להסתכל שהרי הכל מנוהל בהשגחה פרטית מאיתו יתברך.
'אם אינך טוב היום יותר מאשר אתמול למה לך המחר'.
נדע לראות הנקודות החיוביות שבנו למנף את עצמנו ולהמשיך לעלות במסילה העולה בית אל.
שבת שלום ומבורך
הרב גבריאל מירלא הי"ו מרחובות
