פרשת בשלח
סמיכות הפרשה. נאמר בסוף פרשת בא "כי בחוזק הוציאנו ה' ממצרים" וסמיך לה "ויהי בשלח פרעה", ונראה לפרש על פי מה שאמרו חז"ל: על ידי שיצאו ישראל ממצרים לפני הזמן ע"כ התחייבו אחר כך ללכת בשאר גלויות. כדי להשלים את גזירת בין הבתרים. וכמו שכתוב "אהיה אשר אהיה" גם בגלויות האחרות. ואמרו במדרש ישראל צווחו "וי" משום שידעו שאין זה גאולתם השלימה, וזהו שאמר "כי בחוזק יד הוציאנו ה' ממצרים" היינו לפני הזמן, ולכן "ויהי בשלח פרעה את העם" וקושי השעבוד היה כדי שהם יוכלו לצאת לפני הזמן. אולם, עצם הגזירה קיימת ולא נתבטלה מהם לפי דעה זאת ואף שאמרו שהגזירה התחילה מלידת יצחק אבינו ע"ה .
ורמז לזה הכתוב "מפני רשעים זו שדוני אוייבי בנפש יקיפו עלי" בזה שפרעה ומצרים שדוני והביא עלינו את קושי השעבוד ובזה קצרו זמן הגלות, ע"כ אוייבי בנפש יקיפו עלינו בגלויות אחרות, וזהו שסמך לזה "ויהי בשלח פרעה את העם".
ובמסכת מגילה[י:] אמר ר' לוי ואיתימא ר' יונתן זהו מסורת בידינו מאנשי כנסת הגדולה. כל מקום שנאמר "ויהי" אינו אלא לשון צער.
ולכאורה קשה, כיון שיצאו ישראל מאפילה לאורה ומיגון לשמחה מדוע אמר "ויהי" לשון צער. וב"אור החיים" הקדוש, מבאר שבא לרמוז כאן על הערב רב שעלה אתם. וקשים גרים לישראל כספחת והוא משום ב' סיבות: א. שעלולים להחטיא אותם. ב. אף אם ייטיבו יחייבו אותם וחסד לאומים חטאת.
ועוד כיוון שפרעה לווה אותם ועי"ז יקבל שכר פסיעות, כשם שקיבל נבוכדנצר הרשע שחזר עם המכתב לכבוד המקום ופסע ג' פסיעות. ולזה זכה שהוא ובנו ובן בנו מלכו אחריו. ולזה אנו עושים ג' פסיעות בעת אמירת "עושה שלום" ומבקשים מהקב"ה שיבנה בית המקדש בבי"א, וכן בפילת מוסף של יו"ט "ושם נעלה ונראה ונשתחווה לפניך בשלוש פעמי רגלינו[פסיעותינו] בכל שנה ושנה". [ועיין במדרש שבעה אמרו "וי"]. ועוד אפשר לבאר הענין באומרו "ויהי" לשון צער, והוא שידוע שיש שני סוגי גלות -הנפש והגוף. ויש לאדם להעדיף לסבול גלות הגוף ועי"ז לשמור נפשו ונשמתו בטהרה ולא תטמאנו וימכרנו בנזיד עדשים ובהנאות עוה"ז, וישים בארץ גוו וכחוף לעוברים ולא ישוח נפשו, וכמו ששמרו אבותינו על המסורת אף בהשיותם בארץ אוייבנו, וכידוע בעת מלחמת רוסיה עם צבא נפוליאון של צרפת, שבקשו מאדמו"ר הזקן להתפלל על נפוליאון שינצח, ויוטב יותר לישראל. ואז אמר הרבי מי יבטיח על נפשנו שתשמר בקדושה בעת ההיא, והעדיף את גלות רוסיה ואף שהיה גלות הגוף מ"מ שמרו על היהדות ביתר שאת וביתר עוז. וזהו שאמר "ויהי בשלח פרעה" כשאומות העולם קוראים דרור לישראל פעמים היא עת צרה לנו. שעלולים לשכוח את ה' כי הוא הנותן לנו כוח לעשות חיל. ועתידים ישראל לומר שירה בזמן הגאולה העתידה האמתית שהיא השלימה ולא תהיה אחריה עוד גלות ונזכה לומר "שיר חדש" בלשון זכר שאין אחריה תולדת הגלות על גאולתינו ועל פדות נפשנו ונאמר לפניו הללויה "אמן ואמן" שהוא גמט' "יעקב" וכדברי הזוה"ק: יעקב דא חיותא דילהון וכד נפקא מתמן נפיק האי חיה "עימהון" – ו"אז ישיר משה ובני ישראל" בעגלא ובזמן קריב.
מאת ר' יעקב בוטראשוילי מלוד
()
