שיחה של הרבי מלובביץ לפרשת 'וישלח'

שיחה של הרבי מלובביץ לפרשת 'וישלח'

פרשת וישלח

על הפסוק "וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב, אֱלֹקֵי אָבִי אַבְרָהָם וֵאלֹקֵי אָבִי יִצְחָק, ה' הָאֹמֵר אֵלַי שׁוּב לְאַרְצְךָ וּלְמוֹלַדְתְּךָ וְאֵיטִיבָה עִמָּךְ" מביא הזוהר בפרשתנו את דרשת רבי יוסי: "תפילתם של כל בני-האדם – תפילה, ואילו תפילת העני היא תפילה המתקיימת לפני הקב"ה, ושוברת שערים ופתחים ועולה ומתקבלת בפניו, ככתוב: 'אִם כֶּסֶף תַּלְוֶה… אֶת הֶעָנִי עִמָּךְ… וְהָיָה כִּי יִצְעַק אֵלַי, וְשָׁמַעְתִּי כִּי חַנּוּן אָנִי', וכן: 'שָׁמֹעַ אֶשְׁמַע צַעֲקָתוֹ'". בספרי חסידות מוסבר ששני הפסוקים מכוּונים לשלוש התפילות שתיקנו האבות: הפסוק "וְשָׁמַעְתִּי" מכוּון כנגד תפילת ערבית, ואילו כפל המילים בפסוק "שָׁמֹעַ אֶשְׁמַע צַעֲקָתוֹ" אמור על תפילת שחרית וערבית.

מה הקשר בין תפילת עני לתפילות שתיקנו האבות? ומדוע הזוהר מביא את הפסוקים, והלוא הפסוק "שָׁמֹעַ אֶשְׁמַע" אינו עוסק בעני כלל אלא ביתום, ואף ייתכן שזה יתום עשיר, שאינו זקוק כלל לממון? ואם יש הצדקה להזכיר פסוק זה, מדוע הוא מובא אחרי הפסוק "וְהָיָה כִּי יִצְעַק אֵלַי", בשעה שבתורה סדר הפסוקים הפוך? מעלתה המיוחדת של תפילת העני, על-פי הזוהר, שבכוחה לשבור שערים ופתחים. לעיתים יש מצב של 'שערים נעולים', חלילה. תפילות רגילות אינן יכולות לעלות למעלה ואינן מתקבלות. רק תפילת עני בכוחה לבקוע שערים נעולים, ולפתוח אותם גם בעבור שאר התפילות. גם תפילות ציבור, שלכאורה כוחן רב ביותר, ועליהן נאמר "הן א-ל כביר לא ימאס", עלולות להיתקל בשערים נעולים, ורק תפילת העני בוקעת את השערים בעבורן.

לכן הזוהר הופך את סדר הפסוקים, שכן הפסוק "וְשָׁמַעְתִּי" מדבר על עני, ואילו הפסוק "שָׁמֹעַ אֶשְׁמַע", העוסק ביתום, מלמד שתפילת עני פועלת אף על התפילות האחרות. תפילת עני כמוה כתפילת ערבית שתיקן יעקב אבינו. יהודי המתפלל תפילת ערבית, בהיותה התפילה הראשונה של היממה, שרוי במצב של עוני רוחני, כדברי הגמרא: "אין עני אלא בדעת". הוא טרם הספיק להשתקע בעבודת ה', אלא עומד בתחילת העבודה היומית.

מכאן אפשר ללמוד את החשיבות הגדולה של פעולה, אפילו יחידה, עם יהודי המרוחק מתורה ומצוות; יהודי שהוא בגדר 'עני בדעת'. לכאורה, אם אדם מתפלל בציבור ולומד בציבור, הוא בוודאי פועל גדולות ונצורות, ולמה לו לצאת מבית המדרש, לחפש יהודי יחיד ולקיים עמו מצווה? אלא שבזה כוחה הגדול של 'תפילת העני' – דווקא המעשה שבא מ'עני' רוחני בכוחו לפעול אצל הקב"ה שכל תפילות הציבור יתקבלו! תפילת העני ייחודית היא משום שאין הוא חפץ דבר. הוא נקי מפניות, אפילו רוחניות. הוא חפץ רק ב"לִפְנֵי ה' יִשְׁפֹּךְ שִׂיחוֹ". וזה פותח את כל השערים. (שיחות קודש)

באדיבות צעירי אגודת חב"ד chabad.org.il

Write a Comment

Your e-mail address will not be published.
Required fields are marked*