פרשת חוקת
לפני כמה מאות שנים התאספו קבוצת מלומדים ממדינות אירופה כדי לדון בשאלה האם יש תועלת לעולם מברואיה.
אותם חוקרים ופילוסופים חפצו לדעת האם כל בעל חי מגדול ועד קטן וכל אילן וצמח הנמצאים על פני כדור הארץ, מלבד צורכיהם והנאותיהם מעניקים המה תועלת כלשהי לעולם ולסביבתם.
על מדוכה זו ישבו המלומדים זמן רב, הם עקבו ובדקו במשך חודשים ארוכים אחר כל יצור אשר חיים בקרבו ואחר כל אילן פרח וצמח.
בסופו של התהליך לאחר עבודה מאומצת הם הגיעו אל היעד הנכסף, אכן כן הם גילו שכל יצור חי וכל צמח מעניק תועלת לעולם ולו במשהו.
הם ערכו מסיבה חגיגית לרגל המאורע החשוב ובמהלכה כל אחד מהם השמיע את רישומיו והגיגיו.
אחד מהם ביקש את רשות הדיבור ואמר לנוכחים, "זכינו להישגים כבירים ונדירים ביותר, בכל יצור נגענו ולכל צמח הגענו והתוצאות נפלאות, אולם על יצור אחד כלל לא חשבנו", לשמע דבריו היפנו כולם את מבטם אליו בתמיהה ושאלו, את מי שכחנו??
ענה להם "כי ישנו יצור המהלך על שתיים והוא היחיד מבין כולם שמדבר והוא אף החכם מכולם", או אז הבינו כולם את הפספוס הגדול את האדם שכחו לבחון האם מועיל הוא לעולם או לאו!!
הסכימו כולם שאם הם כבר נמצאים יחדיו שווה אם כן לנסות לבדוק זאת במעמד זה.
הם ניתחו את אופי ומעשי האדם לפרטי פרטים, חלק מהם צידדו שהאדם מועיל לעולם בהסתמך על טיעונים כאלו ואחרים, ואילו חלק צידדו שאין כל תועלת לעולם מן האדם, ולאחר ויכוח מתיש ומפרך הסכימו כולם פה אחד שאין כל תועלת לעולם מן האדם.
הטיעון המנצח היה שכל חשקו ומטרתו של האדם הוא ליהנות מכל מה שרק יכול, ולפיכך כל מחשבתו היא על תועלת עצמו ותו לא, והעולם מתקלקל ונחסר.
לדוגמה, אם זקוק האדם להסיק ביתו בחורף הקר נדרש הוא לחטוב עצים לשם כך, והתוצאה שהוא נהנה והעולם חסר.
ולאור זאת התעלומה רבה היא עד מאד, לשם מה נברא האדם האם רק כדי ליהנות?
בסופו של דבר הסיקו החוקרים שמטרת חיי האדם איננה על פני כדור הארץ כלל אלא חיי הרוח שלו, אולם זאת לא יכלו להסביר לפי שלא מבני עמנו היו .
בספר קהלת פרק ז' פסוק כ"ג כותב שלמה המלך "אמרתי אחכמה והיא רחוקה ממני", שלמה רצה לדעת את כל רזי וטעמי המצוות וכשהגיע למצוות פרה אדומה נוכח לדעת שהיא רחוקה ממנו, לפי שלא הצליח לפצח סוד מצווה זו.
ויכוח אישי היה לשלמה האם נכון ונעלה יותר לקיים המצוות כאשר טעמיהם גלויים, או שמא נעלה יותר לקיימן ללא ידיעה עצמית וללא כל דחף אינטלקטואלי כל שהוא, לפי שצריך לקיימן משום שה' ציווה ותו לא.
ובאה מצוות פרה אדומה והוכיחה שהנכון הוא לקיים המצווה רק מפני שה' ציווה אף אם לא מבנינם בה כלל.
על כך נאמר בפרשה "זאת חקת התורה" ולא נאמר זה משפט התורה, כי חוק הנו דבר שאיננו ניתן להבנה לפי שכך רצה המחוקק ואילו משפט הנו דבר שיש לו סיבה, על כן נאמר בתורה "זאת חקת" שצריכות המצוות להיעשות כחוק ולא כמשפט.
למדונו חז"ל שעל אף שאין האדם מבין שרשי המצוות יידע שפועלות המה בעולמות הרוח גבוהה גבוהה , כי כשזקוק האדם לדבר מה כאכילת בשר נניח ונצרך לשחיטה, למרות שמקלקל הבהמה ומחסירה מן העולם בזה שמברך השוחט על השחיטה נתקן כל הקלקול מן העולם, וכן כל דבר שהנו צורך האדם ועושהו למען עבודת ה' נתקן בכך כל הקלקול הנגרם ממעשיו.
ולשם כך נוצרנו בעולם כדי להעניק לצרכינו ולרצונותינו את רצון ה' ולא לשם תאוותינו בלבד, ובכך מתקנים אנו את כל הקלקולים הנגרמים ממעשינו.
אז לא רק מקובלים וצדיקים עוסקים בתיקונים אלא אף אנו הפשוטים, כי מה שנדרש מעמנו הוא להכניס קצת את הקב"ה לחיינו.
הרב יצחק אדרת הי"ו מבני ברק
