פרשת בשלח
כשבני ישראל יצאו ממצרים בדרכם להר סיני כדי לקבל את התורה אירעו להם שתי מלחמות, האחת המלחמה עם פרעה והשניה המלחמה עם עמלק. בפרשת השבוע מספרת התורה על הציווי של הקב"ה כיצד בני ישראל צריכים להתנהג במלחמות הללו. במלחמת פרעה הציווי היה: 'ה' ילחם לכם ואתם תחרישון' ובמלחמת עמלק הציווי היה: 'צא הילחם בעמלק' שילכו להילחם בגשמיות.
ההבדל שבין שתי המלחמות הללו הוא: פרעה היה מאחורי בני ישראל הוא לא עמד בין בני ישראל להר סיני, כי אם בין בני ישראל לבין 'הדגה אשר נאכל במצרים', 'ואכלו את חלב הארץ' פרעה צעק שלא יתן להם את טוב ארץ מצרים אלא אם כן יהיו עבדיו, אבל הוא לא עמד בין בני ישראל לבין מתן תורה, לכן נקבע הסדר של 'ה' ילחם לכם ואתם תחרישון'. לעומת זאת, עמלק עמד בין בני ישראל לבין הר סיני והוא לא נתן לבני ישראל ללכת לקבל את התורה.
בשעה שיש מונע ומעכב את קבלת התורה הרי למרות ש'הקול קול יעקב והידיים ידי עשיו' הידיים שייכות לעשיו, זה חלקו כמ"ש 'ועל חרבך תחיה' אך מאחר שיש מונע ומעכב שמפריע לקבל תא התורה, אין מתחשבים בכל החשבונות והולכים בכל הדרכים ובכל האופנים, ובלבד לקבל את התורה ולהתאחד איתה, זהו גם הטעם שנערכה מלחמה גשמית עם עמלק כפשוטה, זה לא היה עניין של 'כוחי ועוצם ידי', כי אם עניין של מלמה לה' משום שאין השם שלם ואין הכיסא שלם עד שימחה זרעו של עמלק, בגלל שהמלחמה בעמלק היתה בגלל שהוא הפריע לקבלת התורה, לכן המלחמה עם כל פרטיה היתה קשורה במשה רבינו שהוא קיבל את התורה מסיני, המלחמה נבעה ממשה רבינו שאמר ליהושע': בחר לך אנשים וצא הילחם בעמלק, המלחמה החלה בתפילת משה והתנהלה ע"י אנשי משה וכפי שנאמר בתורת החסידות על הפסוק 'בחר לנו אנשים' אנשי משה, והניצחון בא ע"י יהושוע שהוא משרת משה, הניצחון של בני ישראל במלחמת עמלק היה למעלה מן הטבע, מכיוון שע"פ הטבע עמלק היה צריך לנצח כפי שהגמרא בירושלמי (ראש השנה) אומרת 'עמלק כשפן היה' והוא בחר את האנשים של ושלפי הטבע הם היו צריכים לחיות גם לאחר המלחמה הזו, ובכל זאת בני ישראל ניצחו אותו, שכן כשיוצאים למלחמה בכח התורה וכאמור האנשים האלו היו 'אנשי משה' שכל אחד מהם שהלך למלחמת עמלק ידע שאינו הולך בכוחו ועוצם ידו כי אם בשליחות ובכוח משה, בשליחות ובכוח התורה אזי מנצחים למעלה מדרך הטבע.
מצוות זכירת עמלק היא בכל יום, ולכן הדברים הנ"ל משמשים גם כהוראה במלחמה היום יומית עם ה'עמלק' הרוחני. לגבי עמלק נאמר: 'אשר קרך' הוא צינן את בני ישראל מהתלהבות לקבל את התורה. בשעה שבני ישראל עמדו בהתלהבות הגדולה ביותר, התלהבות כזאת שהשפיעה על כל אומות העולם, כפי המשל לאמבטיה רותחת המופיעה במדרש תנחומא. כולם ראו שכאן 'אש אוכלה' ובדיוק אז הגיע עמלק לצנן את בני ישראל מהתלהבותם, וכשיש דבר שמצנן מהתורה יש לנו שתי הוראות: א. שצריך להשתמש בכל האמצעים להילחם בו ובלבד לקבל את התורה. ב. יש לדעת שאין עושים את כוחי ועוצם ידי, כי אם בכוחו של משה בכוח התורה.
יהי רצון שעל ידי קיום הדברים הנ"ל נזכה לגאולה האמיתי והשלימה בבניין בית המקדש ובביאת משיח צדקינו בקרוב ממש.
התמ' סימון יוסף ג'אנאשוילי הי"ו מלוד
