ראש השנה
תקיעת שופר בראש-השנה היא מצוות-עשה מדאורייתא, ככתוב "יום תרועה יהיה לכם". זו מצוות היום, ועל-ידה אנו מכתירים את הקב"ה למלך. אולם כאשר ראש-השנה חל בשבת, דחו חז"ל את המצווה הגדולה הזאת, והורו שלא לתקוע בשבת. חז"ל חששו שלא תמיד יזכרו להביא את השופר לבית-הכנסת קודם השבת, ואז יהיו מי שישכחו ויטלטלוהו ברשות הרבים, ובכך יחללו שבת. לכן ביטלו את תקיעת השופר בשבת ראש-השנה. במאמרי חסידות רבים נדונה השאלה איך ייתכן לבטל מצווה מדאורייתא בגלל חשש כזה. כיצד ביטלו אפוא חז"ל את המצווה הגדולה של תקיעת השופר בשבת ראש-השנה? תורת החסידות מסבירה שכאשר ראש-השנה חל בשבת אין כל-כך צורך לתקוע בשופר, כי השבת מחוללת את הפעולה שהשופר עושה.
אך עצם השאלה אינה מובנת. הקב"ה קבע כי "יש כוח ביד חכמים לעקור דבר מן התורה". אם חז"ל חוששים שבגלל קיום מצווה ייגרם מכשול חמור או יהיו מי שיעברו איסור תורה, ניתן להם הכוח לבטל את המצווה. מהי אפוא השאלה איך ייתכן לבטל מצווה מדאורייתא? עלינו לומר שהתמיהה אינה על סמכותם של חז"ל לבטל מצווה, אלא על עצם העובדה שנוצרת מציאות המחייבת אותם לבטל מצוות-עשה.
העולם נברא על-ידי הקב"ה בשביל ישראל ובשביל התורה, כדי שיהודים יעסקו בו בתורה ובמצוות. הבריאה גם איננה אירוע חד-פעמי שקרה לפני אלפי שנים, אלא הקב"ה בורא ומקיים את הבריאה בכל רגע ורגע מחדש, בבחינת "המחדש בטובו בכל יום תמיד מעשה בראשית". על יסוד זה מתעוררת השאלה הגדולה: אם העולם כולו נברא בשביל התורה, איך ייתכן שמציאות העולם מפריעה לקיום התורה והמצוות, עד שבגלל זה חז"ל מגיעים למסקנה שיש לבטל מצווה מדאורייתא?! האם ייתכן שהקב"ה ברא עולם שאינו מאפשר לקיים את מצוות תקיעת שופר בראש-השנה שחל בשבת?!
על-כן בהכרח לומר שבראש-השנה שחל בשבת אין זקוקים לתקיעת שופר. אין כאן עניין של ביטול מצווה, לא חסר דבר בהכתרת המלך, ואיננו מאבדים חלילה את פעולותיה המופלאות של תקיעת השופר. כל העניינים המתחוללים על-ידי תקיעת השופר מתחוללים על-ידי עצם העובדה שזה יום השבת. לכן כשראו חז"ל שעל-ידי השופר עלול להיגרם מכשול, ביטלו את התקיעה, שממילא אינה חיונית כל-כך בשבת. זו המעלה המיוחדת של ראש-השנה שחל בשבת. מה שעם-ישראל מחולל בשנה רגילה על-ידי השופר, המעורר אצל הקב"ה את התענוג והרצון למלוך מחדש על העולם, פועלת השבת עצמה, שכולה עונג, ככתוב "וקראת לשבת עונג". לכן לא נדרש לתקוע בשופר בראש-השנה שחל בשבת. (לקוטי שיחות)
באדיבות צעירי אגודת חב"ד chabad.org.il
