פרשת בראשית
חז"ל אומרים (סוף מסכת תענית): "עתיד הקב"ה לעשות מחול לצדיקים בגן עדן, והוא יושב ביניהם בגן עדן". כאן מתעוררת שאלה גדולה: הלוא מדובר פה על עידן הגאולה, שבו תהיה בעולם התגלות אלוקית עצומה. תתחולל אז תחיית המתים, והקב"ה עצמו יתגלה לעיני כול. אם כן, מהו הדיבור על גן העדן בהקשר זה, והלוא גן העדן קיים גם עכשיו והצדיקים יושבים בו ונהנים מזיו השכינה?
ידועה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן, על מהות השכר העליון ביותר הצפוי לאדם. לדעת הרמב"ם השכר העליון ביותר ניתן בגן העדן, לנשמות המופרדות מהגופים וממושגי העולם הזה. לעומתו, הרמב"ן סבור שעיקר השכר יינתן בעידן התחייה, כאן בעולם הזה, לנשמות השוכנות בתוך גוף, ולא בגן העדן הרוחני. הקבלה והחסידות מכריעות כדעת הרמב"ן. אם כן, מהי הבשורה ב"מחול לצדיקים בגן עדן"?
התשובה פשוטה: לא מדובר כאן על גן העדן הרוחני, שבו נמצאות הנשמות לאחר היפרדותן מהגוף, אלא על גן העדן שהקב"ה ברא בעולם הזה הגשמי. כאשר הקב"ה ברא את העולם הוא יצר את גן העדן, שבו שם את אדם הראשון: "וַיִּטַּע ה' אֱלֹקִים גַּן בְּעֵדֶן מִקֶּדֶם, וַיָּשֶׂם שָׁם אֶת הָאָדָם אֲשֶׁר יָצָר" (בראשית ב,ח). וכך נאמר גם בהמשך: "וַיַּנִּחֵהוּ בְגַן עֵדֶן, לְעָבְדָהּ וּלְשָׁמְרָהּ" (שם טו). זה היה מקום גשמי, כאן בעולם הזה.
עם זה, תפקידם של אדם וחווה לא הצטמצם לשטח הגן בלבד, אלא היה עליהם להפעיל את השפעתם גם על העולם שמחוץ לגן העדן, כציווי ה': "פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת הָאָרֶץ וְכִבְשֻׁהָ" (בראשית א,כח). נמצא שפועלם של אדם וחווה התחלק בין שני מרחבים: גן העדן, המקום הנעלה ביותר בעולם, ושאר העולם כולו. לאחר חטא עץ הדעת גורש האדם מגן העדן, וחלה ירידה בעולם כולו. על-ידי עבודתנו אנו נדרשים לתקן את הפגם ולהחזיר את העולם לשלמותו הראשונה, ואף למעלה ממנה.
וזה הפירוש במאמר חז"ל על המחול שהקב"ה יעשה לצדיקים בגן עדן. לעתיד לבוא, בזמן התחייה, יחזור ויתגלה גן העדן שהקב"ה יצר בעולם בתחילת בריאתו. גן העדן הזה יהיה המקום העליון ביותר בעולם הזה, והוא יעמוד במדריגה עליונה אף מגן העדן שנוצר בידי הקב"ה. בגן העדן הזה יעשה הקב"ה את המחול לצדיקים, דבר המבטא התגלות אלוקית מופלאה ביותר, עד שכל אחד ואחד יראה באצבעו ויאמר: "הנה אלוקינו זה, קיווינו לו ויושיענו, זה ה' קיווינו לו, נגילה ונשמחה בישועתו". (תורת מנחם)
באדיבות צעירי אגודת חב"ד chabad.org.il
