פרשת נח
בסוף פרשת נח מסופר על משפחתו של אברהם אבינו ועל מות אביו: "וַיָּמָת תֶּרַח בְּחָרָן". לאחר מכן, בפרשה הבאה, התורה מספרת על הציווי לאברהם "לך-לך", עזיבתו את חרן והליכתו לארץ ישראל. למעשה, כאשר אברהם יצא מחרן תרח אביו עדיין חי, כפי שרש"י מפרט את חשבון השנים, שאברהם יצא מחרן כאשר תרח היה בן מאה ארבעים וחמש שנים, והוא מת כעבור שישים שנה, בהיותו בן מאתיים וחמש שנים.
אם כן, מדוע הקדימה התורה את ציון מותו של תרח ליציאתו של אברהם, בשעה שסדר הדברים היה הפוך? רש"י מביא שתי תשובות: האחת – "שלא יהא הדבר מפורסם לכול, ויאמרו: לא קיים אברם את כבוד אביו, שהניחו זקן והלך לו". השנייה – "קראו הכתוב מת, שהרשעים אף בחייהם קרויים מתים, והצדיקים אף במיתתן קרויים חיים". תרח היה עובד אלילים, ובכך עבר על אחת משבע מצוות בני נח, ולכן היה בבחינת רשע. הפוסקים חלוקים בשאלה אם מוטלת על האדם חובה לכבד אב רשע: הרמב"ם (הלכות ממרים פרק ו, הלכה יא) סבור ש"אפילו היה אביו רשע" הבן מחויב לכבדו, ואילו הטור (יורה דעה סימן רמ) פוטר את הבן מחובה זו כל עוד האב לא שב בתשובה.
שני הפירושים של רש"י מקבילים לשתי הדעות האלה. פירושו השני של רש"י ("שהרשעים אף בחייהם קרויים מתים") הוא לשיטת הטור. אברהם לא נשאר עם תרח אביו כדי לכבדו, מפני שלא הייתה עליו חובה לכבד את אביו, בהיותו עובד אלילים. אך הסבר זה אינו מספק לשיטת הרמב"ם, שכן גם במצב כזה הבן חייב לכבד את אביו. לכן יש לומר שהייתה לאברהם סיבה אחרת לעזוב את אביו ולא להיות עמו. הדבר יובן על-פי דיון הגמרא (קידושין לג,ב) בשאלה: "בנו והוא רבו, מהו לעמוד מפני אביו?". אדם שבנו הוא רבו, האם הבן צריך לעמוד לכבוד אביו? בגמרא השאלה לא הוכרעה, אך הרמב"ם פוסק ש"אין האב עומד מפני הבן, אבל הבן עומד מפני אביו", ואילו הרא"ש פוסק: "ויעמדו זה מפני זה".
הרא"ש מוסיף וכותב: "אמרו עליו על רבי מאיר מרוטנבורג, שמיום שעלה לגדולה, לא הקביל פני אביו ולא רצה שאביו יבוא אליו". כלומר, רבי מאיר ביקש להימנע ממפגש עם אביו, שבו אביו יתחייב לכבדו. אברהם נקלע לדיון הזה, בהיותו רבו של תרח אביו ומי שלימד את בני-האדם לעבוד א-ל אחד. אילו היה נשאר במחיצת אביו, הייתה נוצרת הבעיה שתרח היה קם מפניו, בהיותו רבו. לכן עזב אברהם את חרן ולא נשאר עם אביו, ורש"י מסביר: "שלא יהא הדבר מפורסם", שכן התורה איננה מבקשת לפרסם את גנותו של תרח או לתת מקום להנחה מוטעית שאברהם לא כיבד את אביו. (תורת מנחם)
באדיבות צעירי אגודת חב"ד chabad.org.il
