פרשת לך לך
בגאון ובזקיפות קומה
היה רב אחד בתל אביב משיירי הדור הקודם שהיה נוהג לטייל מידי יום ביומו בשעות בין הערביים בשדרות רוטשילד בתל אביב. באותו העת השדרה הייתה הומה אנשים עוברים ושבים אנשי עסקים טרודים, פנסיונרים שעיתותם בידם, ילדים משחקים ואימותיהם המשגיחות עליהם. ובתווך פוסע הרב בפסיעות מדודות, דמותו התמירה האדורה זקנו הכסוף יורד על מידותיו אדרת פניו האצילית האור הקורן מעליו גלימת החכמים הארוכה ומקל של אדמו"רים בידו, כל אלו גרמו לכך שכל העיניים הופנו לעברו והכל פינו לו דרך וקדו לו קידה של כבוד, וכך היה מידי יום ביומו.
פעם שח הרב לעוזרו, האומנם מצווה אני מפי הרופאים לערוך טיול יומי באוויר הצח לבריאותי, אבל הטיול ברחוב רוטשילד עולה לי בבריאות, חוזר אני חולה יותר מאשר יצאתי. תמה העוזר, הסביר הרב, לא כך חשבנו על ארץ האבות, ארץ העברית שכך יראו עיננו ילדים משחקים לרוב הי"ו, זכים וטהורים וכשאני רואה אותם בגילוי ראש, אני מזדעזע, או שאוכלים בלא ברכה ובלא כיסוי ראש, הלב נקרע. אמר לו העוזר, אם כן, רבי, מדוע אנו הולכים דווקא בשדרות רוטשילד ההומים אדם, מדוע לא לטייל ברחוב צדדי שקט בכדי לא לצער את הרב. נתן בו הרב עיניו ושאלו, ואלו הילדים ילדי חמד שלא חטאו זכים וטהורים, מתי אי-פעם יזכו לראות דמותו של רב בישראל, כיצד ידעו איך ניראו אבותיהם ואבות אבותיהם, אילו היה בידינו הכוח, הרי חובה הייתה מוטלת עלינו לצאת לרחובה של עיר בהמונינו לזעוק ולהתריע למחות ולגעור על ההפקרות המשתוללת, על איבוד ערכים על רמיסת הדת בראש כל חוצות ועתה שאין בידנו הכוח, הרי יוצא אני מדי יום ביומו להפגנה פרטית לאמור, ראו הנני כאן עוד קיים עם ישראל החרדים לדבר ה', יהודים שומרים משמרת הקדוש מעבירי המסורת. מרעישים הדברים וכן נכונים. בשקט ובדרכי נועם, אך בגאון ובזקיפות קומה חובה עלנו להכריז שאנו כאן גאים במורשתינו מאושרים בייחודנו שאנו עדיין על המפה שכל אלו שכבר ספדו לציבור החרדי, שהכינו עבורינו מוזאונים לשימור עתיקות כאילו היינו מאובנים היסטוריים שהתפוצצו משינאה ותיסכול וקינאה. שעל זה נאמר בפסוק ובני ישראל פרו וירבו וישרצו ויעצמו במאוד מאוד ותמלא הארץ אותם ויקוצו מבני ישראל (שמות א-ז).
מובא במפרשים (ליקוטי אימרי חיים) לשון ויפוצו שקצו בחייהם מראיית הפנים של עם ישראל מהכיפה על ראשם מהפאות ומהזקנים ומהמראה היהודי, ואמת הדבר מתי שהגיע בעלת הבית של מכון ויצמן רעייתו של נשיא המדינה וראתה במכון יהודי בעל לבוש חרדי נתקפה בטירוף ובהיסטריה בצווחות נוראות ציוותה על השומרים לגרשו מהמקום לאלתר, שלא יכלה לראות פניו ואמונם על אפם וחמתם אנחנו כאן וחובה עלינו להדגיש זאת ולהבליט זאת ולהתגאות בכך, וזה נקלח מהפרשה, מביא הגאון ר' אברהם אזולאי זקנו של מור החיד"א בספרו בעלי ברית אברהם' נאמר בפסוק 'בעצם היום הזה נימול אברהם' (בראשית יז-כו) בא להודיענו כוחו של אברהם אבינו שהוא מקיים מצוות בוראו בפרהסיה לעיני הכל בלי פחד, לפרסם מצוות בוראו שציווהו בוראו למול עצמו, כמו שנאמר בעצם היום הזה כאשר דיבר עימו אלוקים'. וזה גם לנו מוסר השכל שאנו צרכים בכבוד ובגאווה להניף את דגל התורה והמצוות כי אנו חיילים של ה'.
זיכרון להולכים מו"ר גבריאל רחמים בטוניאשוילי שהיה מן הנחשונים בעדתינו, עזב חיי רווחה כדי לכונן את עפרה של ארץ הקודש וברוך ה' כארבעים שנה ניהל את התלמוד תורה בלא פחד ומורא. העביר את הלפיד הבוער מסורת אבותינו לאלפי בני עדתינו שבזכותו הרבה יודעים דת ומסורת. ת.נ.צ.ב.ה
חכם שלום טטרואשוילי הי"ו מאשדוד
