פרשת שלח
פרשת המרגלים מעוררת שאלה גדולה: כיצד שגו נשיאי השבטים, אנשים מובחרים, שעליהם נאמר (רש"י יג,ג) "כולם אנשים – לשון חשיבות"; "אותה שעה כשרים היו"; עד שהוציאו את דיבת הארץ רעה והניאו את לב העם מלעלות לארץ? רבנו הזקן מבאר כי חטאם נבע ממניע רוחני: כשהמרגלים אמרו "כי חזק הוא ממנו" הם התכוונו לא לעמי כנען אלא ליצר הרע, שיחטיא את בני ישראל בהיותם בארץ, כשלא תהיה להם ההגנה הרוחנית שחופפת עליהם במדבר. ועדיין צריך להבין, האוּמנם אנשים גדולים כאלה אמורים להיבהל מפני ניסיונות ואתגרים רוחניים?! הקב"ה מצווה ללכת לארץ – הולכים!
העניין יובן לאור העמקה בעניין האמונה. בכל יהודי מוטבעת אמונה פנימית בקב"ה, כבירושה מהאבות הקדושים. אך ייתכן שהאמונה מקיפה את האדם מבחוץ ואינה חודרת פנימה לתוך הכרתו ואישיותו. בגמרא (ברכות סג,א) מתואר מצב אבסורדי שבו הגנב עומד בפתח המחילה שחפר לצורך פריצה ומבקש את עזרת ה' שיצליח במלאכתו. אם אתה מאמין בה', כיצד אינך מציית למצוותיו? אלא שיכולה להתקיים אמונה שאינה מחלחלת בפנימיות. וכך רבים מצהירים על אמונתם בבורא, ועם זה אינם מכפיפים את אורח חייהם באופן מלא לרצון ה' בתורתו. הם מאמינים שהקב"ה ברא את העולם ומנהל כל פרט בו; אם כן, מדוע אינם נוהגים כפי שאמונה זו מחייבת? מפני שהאמונה נותרת 'למעלה', ואינה מיתרגמת לרגשות קִרבה לקב"ה, וממילא אינה באה לידי מעשה.
כך היה אצל המרגלים. הם ראו את ניסי ה', את ההתגלות בהר סיני ועוד, ובכל-זאת ברגע האמת נותרה האמונה 'למעלה' ולא חדרה לתוך התודעה וההכרה. בעקבות זאת יכלו שאלות וספקות לכרסם בתוכם, עד שהללו ערערו את המחויבות לציית ציות מלא לרצון ה'. הסיבה שאִפשרה את חדירת השאלות השכליות היא העובדה שהמרגלים היו נגועים באינטרס אישי. הם העדיפו את חיי השלווה במדבר ולא רצו את ההתמודדות עם החיים הארציים ואת הצורך בעזרה אלוקית ניסית כדי להתגבר על הקשיים. לכן התפתו לשאלות שצצו בליבם, עד שהוציאו את דיבת הארץ רעה.
גם בחיים שלנו קיים המתח המתמיד בין הרוחניות לגשמיות, בין הטבע לבין הנס. אכן, אין סומכים על הנס, והאדם נדרש לנקוט פעולות טבעיות כדי להשיג פרנסה וכדומה. ואולם כשאדם מתרגל להתנהלות טבעית הוא עלול לחשוב שגורלו נתון בידי הגורמים הארציים, והוא שוכח שאין הם אלא כלים בידיו של הקב"ה. האמת היא שהטבע אינו עומד בפני עצמו, כנגד האמונה בה'. הקב"ה בורא גם את הטבע ומשגיח עליו בהשגחה פרטית. אם יש אתגר, גשמי או רוחני, הקב"ה מזַמן את הכלים להתגבר עליו. כשם שחולל ניסים לבני ישראל לגבור על שלושים ואחד מלכי ארץ כנען, גם אנחנו נזכה לסיוע מלמעלה בעבודה היום-יומית ונוכל לנצח את כל הקשיים. (תורת מנחם)
באדיבות צעירי אגודת חב"ד chabad.org.il
