פרשת ראה
בפרשתנו הקב"ה מגדיר את המקום שבו תיעשה עבודת ה' בארץ ישראל: "הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אֱלֹקֵיכֶם בּוֹ לְשַׁכֵּן שְׁמוֹ שָׁם". זה בית המקדש שעתיד להיבנות בירושלים ובו ישכון הקב"ה בכבודו ובעצמו. העובדה שהבורא האין-סופי שוכן בבית גשמי איננה קלה להבנה. זו הייתה תמיהתו של שלמה המלך: "הַאֻמְנָם יֵשֵׁב אֱלֹקִים עַל הָאָרֶץ?! הִנֵּה הַשָּׁמַיִם וּשְׁמֵי הַשָּׁמַיִם לֹא יְכַלְכְּלוּךָ!" (מלכים-א ח,כז).
בעניין השראת השכינה בבית המקדש מצאנו שתי תפיסות. הרמב"ם סבור שהבית הגשמי אינו אלא צינור שדרכו עובר הגילוי האלוקי. הדבר דומה לאצבעות היד הכותבות רעיון שכלי – האצבעות מעבירות את הרעיון שבמוח אל הכתב, אך החוכמה עצמה אינה נקלטת בהן כלל. לעומתו סבור הרמב"ן – בהתבסס על הלשון "לשכן שמו שם" – שהבית הגשמי דומה למוח המהרהר בדברי החוכמה. המוח איננו 'צינור' בלבד, אלא הוא מושפע מן החוכמה וקולט אותה, אף שהיא רוחנית והוא גשמי (ולכן מתעייף ממחשבה על דברי חוכמה עמוקים). כך הקדושה נתפסת ממש בבית המקדש הגשמי.
למעשה, שתי הדעות מייצגות שני היבטים שצריכים להתקיים בעבודתו של כל יהודי. עליו להכיר שהקדושה האלוקית נשגבה מאיתנו – "הַשָּׁמַיִם וּשְׁמֵי הַשָּׁמַיִם לֹא יְכַלְכְּלוּךָ", וההכרה הזאת צריכה ליצור בלב האדם התבטלות מוחלטת לקב"ה. ועם זה עליו לדעת שהואיל ו"בנים אתם לה' אלוקיכם", ובכל יהודי יש נפש אלוקית שהיא "חלק א-לוה ממעל ממש", הרי כאשר יפעל שהחלק האלוקי הזה יהיה המושל והשולט בכל הווייתו, "בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאודך" – הרי לא זו בלבד שהקדושה תאיר עליו מלמעלה, אלא שהוא ישתנה למציאות אחרת לגמרי – מציאות של אלוקות.
ועד שאנו מוצאים בזוהר ביטוי "מאן [מיהו] פני האדון ה' – דא [זה] רבי שמעון בר-יוחאי". וכמו שמשה רבנו אמר "ונתתי עשב בשדך", מכיוון שהוא בטל כל-כולו לאלוקות, עד ש"שכינה מדברת מתוך גרונו". כי יהודי יכול להתבטל ממציאותו לגמרי ועד שכל מציאותו אינה אלא המציאות האלוקית. ומכאן הכוח להתייצב מול כל העולם, בשעה שהתורה עצמה, 'תורת אמת', אומרת ש"אַתֶּם הַמְעַט מִכָּל הָעַמִּים". אכן, עם ישראל מצד עצמו הוא "המעט מכל העמים", אבל על-ידי ההתבטלות לקב"ה, וכדברי הגמרא (חולין פט,א) "אתם ממעטין עצמכם לפניי", זוכים שתלמידי-החכמים נקראים 'מלכים', והקב"ה מקיים את גזירותיהם – "צדיק גוזר והקב"ה מקיים" (שבת סג,א), ובכוח זה פועלים בעולם את כל הדרוש כדי לעשות ממנו 'דירה לו יתברך'. (תורת מנחם) באדיבות צעירי אגודת חב"ד chabad.org.il
