פרשת "בחקותי"
"אם בחקותי תלכו"
בפרשתנו החותמת את ספר "ויקרא" היא פרשת "בחקותי", נאמר בתורתנו הקדושה בתחילתה: "אם בחוקותי תלכו".
מפרש רש"י: יכול זה קיום המצוות, כשהוא אומר ואת מצותי תשמרו הרי קיום המצות אמור, הא מה אני מקיים אם בחקותי, תלכו שתהיו עמלים בתורה, ע"כ. אדם מישראל העמל בתורה ברמה של עמל וזיע אף שאינו מקיים ומדקדק במצוות כראוי, מחמת עמלו בלימודו, גדול יהי תלמוד זה שיביאו לידו מעשה, וסופו לעשות רצונו של מקום אף בקיום מצוותיו, שתהיו עמלים בתורה?
"ואת מצותי תשמרו ועשיתם אותם" המאור שבתורה יחזירהו למוטב אף במעשה המצוות ולא עוד. אלא, שדברי התורה הרי מצרפים את לומדיה שיושבים ומצפים מתי יגיע מצוה זו לידינו ואקיימנה כמאמר התנא באבות [ד-ה] המביא את דברי ישמעאל: הלומד ע"מ לעשות מספיקין בידו ללמוד וללמד לשמור ולעשות.
ולשון התורה תלכו מבטא את ההליכה מדרגה לדרגה, מלימוד לעשיה, ומעשיה לעשיה ותורה וכו', שאינו דורך על מקום אחד אלא כל פעם הוא בבחינת תלכו שהוא תפקיד האדם ולא לעמוד ולדרוך על מקום אחד כמלאכים הקרואים עומדים ככתוב: "וננתי לך מהלכים בין העומדים האלה" מכיון שמלאכים יודעים ומבינים את טעמי המצוות ואין להם צורך בעמל וביגיעה שעמלים ויגעים בתורה ואף שאינם משיגים טעמם של מצוות כדבעי ומקיימים בכל זאת את המצוות משום גזירת מלך. לכן שכר האדם מרובה ודווקא ע"י קיום מצוות החוקיות נקרא האדם הולך ולא עומד כמלאכים ככתוב: " אם בחקותי תלכו".
ותורה הנלמדת בעמל ויגיעה נחקקת ונשארת לנצח, כמאמר התנא באבות: "יגעת ומצאת תאמין", נפש עמלה – עמלה לו עומדת לאדם לעד, ואם בא בקלות ובלא יגיעה ילך בקלות וחלילה עלולה להשכח ממנו.
וזה שאמר שמאי הזקן:"עשה תורתך קבע" אם אתה לומד תורה ביגיעה ובעמל נעשית תורה זו אצלך קבע שלא תשכח יגיעה האמורה לעיל, כמו: "יגיע כפיך כי תאכל" כי העובד בנפשו יביא לחמו.
כך היגיעה בתורה צריכה להיות עם כל הנפש והחשק לא מספיק רק על דברי תורה, כברכה שמברכים אנו בברכת השחר אלא לעסוק בדברי תורה כמו עסק שצריך השקעה מרובה.
והעמל האמור לעיל בנוסף ליגיעה הוא כמאמר ר' ישמעאל [ד-ה]: הלומד על מנת ללמד ר"ת – עמל, אז מספיקין בידו הכל, ללמוד ללמד לשמור ולעשות ולקיים בעזרת ה' יתברך, את כל תלמוד תורתך באהבה יזכנו ה'.
ובזכות תורתינו הקדושה ניגאל וניושע בעזרת ה' יתברך כשם שהיה בימי משה רבינו הגאולה הראשונה, בזכות התורה – תעבדון את האלוקים על ההר הזה, ובגלות פרס בזכות התורה – קיימו וקיבלו היהודים, קיימו מה שקיבלו כבר וזכינו לישועה הגדולה בימי מרדכי ואסתר. וכן בזכות התורה – ניגאל באחרית הימים בימינו אנו – בזכות התורה.
ותורה חדשה מאיתי תצא גם הדברים האמורים עתה: רמוזים בתורה:
"אם בחוקתי תלכו"
"אם" – אהרן משה.
"אם" – אסתר מרדכי.
"אם" – אליהו משיח.
הרב אברהם חובלאשוילי הי"ו
איזור ה' אשדוד ת"ו
