בפרשת מטות מסעי מוצאים אנו את נושא הנדר והפרתו.ועל כן נרחיב קצת בנושא"
לדוגמא, אם מסתכלים בסדר המסכתות רואים כי מסכת נדרים סדורה אחר מסכת כתובות,
וכן כתב הרמב"ם בפירושו למשניות " סידר אחר כתובות נדרים , שבפרשת כולה וההתבוננות שיש בה בגדרי נשים כמו שנאמר "בין איש לאשתו בין אב לבתו" ,וכשהיו הנשואים גמורים ותהיה אשתו נכנסת לחופה יש לבעלה רשות להפר את נדריה ומפני זה סמך נדרים לכתובות.עכ"ל.
בספר "מעשה איש" , כשאחד מתלמידיו של החזון איש התחיל ללמוד מסכת נדרים , אמר לו רבינו , דע לך , שכל תיבה ותיבה של האדם היתה צריכה לחייב אותו כשבועה כנדר , אלא שהקב"ה ידע שהאדם אינו יכול לעמוד במדרגה כזו שכל תיבה ותיבה שתצא מפיו תהיה אמיתית ומזוככת , ריחם עליו הקב"ה והגביל שדיבורו יהיה בר תוקף רק בתנאים מיוחדים שלנדר ושבועה….
וברבינו בחיי (פרשת מטות) כותב : על דרך הקבלה , "איש כי ידור נדר לה' " , נדר מלשון דירה לה'
היא דירתו של עולם אלוקים שבבראשית שברא העולם והשבעה נאצלים משם , והמקיים נדר דעתו שהוא מאמין באותה דירה כשתשוב נשמתו שם , והעובר על הנדר הנה הוא מוסר מאותה דירה , וזה לשונו של נדר , שמשמע דבר והיפוכו, קביעת דירה והסרת דירה . ע"כ.
מוסיף על כך הגאון הצדיק רבי חיים זייצ'יק ז"ל בספר קול מבשר : כאשר האדם נודר נדר , הרי זה אות להתרוממות נפשו ולנדבת ליבו להתדבק אל הבורא . זה סימן שהוא דואג להכין לבוש באוצר השמימי בעבור עצמו לעולם הבא , להכין לעצמו דירה שינוח בה כשיבוא הזמן להשיב נשמתו למרומים , שלא יהיה שם נע ונד. בזה שהוא נודר , הרי הוא גונז רכוש בתוך הדירה הבנויה ממצוות , מרגשות ,מאהבת ה' , להביא ברכה בתוך ביתו , ובה הוא מוכיח כי מאמין הוא בדירה ניצחית , וכל מה שהכין בעולם הזה הרי הם קניינים שלו , וכאשר יחזיר נשמתו ימצא אז את רכושו גנוז באוצר דירתו. ע"כ.
חלק ב' מסעי
כתוב בספר "הררי קדם" בשם הגאון ר' דוב סולובייציק ז"ל : בקינות לט' באב אומרים : " תורה תורה חיגרי שק והתפלשי באפרים , אבל יחיד עשי לך , על תופשי משוטייך ופורשי מכמורים וכו' , ומי יפרק הוויות ומי יתרץ שברים , מי יפליא נזירות ומי יערוך נדרים " . והנה בפשוטו כוונת הקינה היא מי יתיר נדרי איסור ונדרי נזיר ,והדבר תמוה, הלא גם לאחר תת'נו, עדיין יש לנו בית דין של ג' ת"ח או הדיוטות שיכולים להתיר נדרים ונזירות . עוד תמוה כל סדר הדברים והשייכות להאמור לעיל "מי יקצה בגבעות ומי יסתת בהרים , ומי יפרק הוויות ומי יתרץ שברים " דבוודאי קאי על חורבן התורה שנאבדו כל גדולי הדור , ואין מי שילחום את מלחמתה של תורה בפלפולה ועומק עיונה , ומה שייכות לזה ולהיתר נדרים , דהוי הוראה ומעשה ב"ד בעלמא , וצריך בירור .
ונראה לבאר דהמקונן באמת מקונן על חורבן התורה בהריגת כל גדולי התורה ומאות הראשונים שבאותו הזמן וכמו שכתוב "על תופשי משוטייך ופורשי מכמורים".
והנה בכל המסכתות יש לנו רש"י ותוספות שפירושו כשמלה כל דבר הקשה , וגילו כל סתום ונעלם , חוץ ממסכתות נדרים ונזיר שאין לנו פירוש רש"י כלל וגם התוספות אינם כמו התוספות בכל הש"ס כידוע. אבל כבר קיימא לן "וזרח השמש ובא השמש" וכלל ישראל שבאותו הזמן היו מצפים שראשונים אחרים יכתבו פירושים על נדרים ונזיר במקום רש"י ותוספות , אלא שבעוונותנו הרבים נהרגו ונטבחו ונעקדו הראשונים על ה' , ולא זכינו לאור תורתם , ועל זה סובבת קינת המקונן , "מי יפליא נזירות" – היינו מי יברר ויפרש בהפלאה ובירור גמור את מסכת נזיר "ומי יערוך נדרים" , היינו מי יסדר ויבאר את מסכת נדרים , לאחר הריגת כל הראשונים , ועל זה מתאונן ומסיים המקונן " בלי שהקב"ה יהפוך לנו ימים אלה לששון ולשמחה " ויקויים "אך טוב לישראל " במהרה בימינו אמן.
הרב אילן שמילה הי"ו מלוד
