פרשת וישב
פרשת וישב מתארת בדרמטיות את המאורעות והניסיונות שעברו על יוסף הצדיק. יוסף, יתום מאימו רחל למד תורה אצל אביו שחיבבו מאוד, נער זך וטהור, שחונך על ברכי אביו – יעקב שגידלו כבן תורה. ובגיל שבע עשרה שנים השתנו חייו של יוסף, הושלך לבור של נחשים ועקרבים על ידי אחיו, נמכר לישמעאלים שמסרו אותו למדיינים ומשם נמכר כעבד במצרים בבית פוטיפר. יוסף עובר ניסיונות קשים ומרים בבית אדונו, אשת פוטיפר נטפלת בו ומשליכה אותו לכלא עם רוצחים ופושעים למשך שתיים עשרה שנה. למרות כל הקשיים והניסיונות שעברו עליו מצליח יוסף הבחור העדין שכל חייו חי ב-ד אמות של הלכה להתגבר לצלוח ולדלג על כל הקשיים ולבסוף למלוך על ארץ מצרים ששלטה על כל העולם.
איך הצליח יוסף מבור הכלא להגיע לכס המלכות במצרים? איך ניתן לחזור ולהסביר את התופעה שנקראת יוסף, איך צלח את כל הקשיים ששטפו את חייו למרות שהיה ספון בבית המדרש, רחוק ממושגים של העולם הזה וכל זה בלי לשנות במהומה מאורח החיים שספג בבית אביו יעקב?!
מסביר נפלא הרב דיסקין שליט"א, רוב בני אדם חיים את המושג 'אילו' אילו היה לי פרנסה טובה ואילו היה לי אישה טובה, ואילו היה לי משפחה טובה הייתי יהודי טוב יושב לומד ומתפלל. בא יוסף ומוכיח שזה טעות אחת גדולה, כי יוסף לא חי את המושג של 'אילו', יוסף חי רק מושג אחד ויחיד – "רצון ה'" איך שאני כעת זה רצון השם, היכן שאני כעת זה רצון השם, מה שעובר עלי זה רצון השם, מה שיש לי זה רצון השם, ואם אין, והכל מתעכב גם זה רצון השם. יכל יוסף לבוא ולטעון במצבי הכי קל ליפול ולהישבר, אין אבא, אין אמא, אין אחים, אין משפחה, אין חברים, אין סביבה תומכת, אין לימוד תורה, אין שבת, אין מצוות, אין כלום, מתכון בדוק לנפילה ולהתרסקות רוחנית ויש רבים שבפחות מזה התרסקו ונפלו ומבתים טובים ומצוינים עם הורים, אחים משפחה וסביבה תומכת.
כי יוסף הצדיק הבין, לאן שהגעתי זה רצון ה', וזה כעת הכי טוב בשבילי, ומי שהכניס אותי לניסיון זה רק ה' יתברך, ואני רק צריך לבחור בטוב כדי לא ליפול, כי מי שהכניס אותי לכאן גם יוציא אותי מכאן ורק שלא אשבר ואעמוד בניסיונות.
וכשיוסף נחשף לאחים אמר להם בצורה ברורה "אל תעצבו, ואל יחר בעיניכם כי מכרתם אותי הנה, כי למחייה שלחני אלוקים לפניכם" (מה-ה), וכשיוסף הבין שהוא נבחר משמים לשליחות במצרים זכה לסייעתא דשמיא, עד שנהיה מלך במצרים, בחור ישיבה, בן תורה עדין נפש הומלך על ארץ טמאה ומושחתת מבחינה מוסרית, יוסף עלה למלוך בראש השנה "וידע כל פעול כי אתה פעלתו ויבין כל יצור כי אתה יצרתו וידע כל אשר נשמה באפו, השם אלוקי ישראל מלך ומלכותו בכל משלה". אמר הקב"ה אתה המלכת אותי במצרים, אני אמליך אותך על כל העולם כולו.
כל חייו עובר האדם ניסיונות והתמודדויות ולמרות הקשיים שהאדם עובר במהלך חייו, מתאמץ ומתגבר רואה בסוף נחת וזוכה לקצור פירות, כי עמד במשימה שהוטלה עליו מהשמים.
אנו בפתחו של חג החנוכה, החג היחיד שאינו מצריך השקעה מיוחדת, לא הופכים ומנקים את הבית כמו לקראת פסח, לא מתרוצצים לקנות ד' מינים ולבנות סוכה כמו בחג סוכות, לא צריך להישאר ערים כמו בליל חג שבועות מה כן? רק לקנות חונכיה שנמכרת במארז עם כוסות שמן מוכנים להניחו בפתח הבית או על אדן החלון, לברך להדליק ולשיר כמה שירים. ובכל זאת אומרים חז"ל שחג החנוכה הוא חג בעל השפעה עצומה, מכיוון שחג החנוכה נקראת כתר של החגים, ולמה?
ידוע שיש ליהודי תרי"ג מצוות מהתורה ובנוסף שבע מצוות מדרבנן, ביחד שש מאות ועשרים שהם אותיות כתר, ולכן חג החנוכה שסוגרת את שרשת החגים ואת המצוות שהיהודי מקיים הופכת את הלילה האחרון של חנוכה "זאת חנוכה" לליל החותם הסופי, ומכאן חשיבותה הרבה של חג החנוכה כי הכל הולך אחר החיתום.
שבת שלום וחג חנוכה שמח.
ר' אליעזר מושיאשוילי הי"ו מאשקלון
לעילוי נשמת אברהם בן סימן טוב ושמחה מושיאשוילי.
