פרשת ויחי
אחת הנושאים על דלתותינו היא, הדאגה שלנו כהורים על עתיד ילדינו. בפרט בדור שלנו, שעליו נאמר דור עקבתא דמשיחא בזמן שבפועל הכל כאן נראה הפוך. הם רוצים הכל, זמין, עכשיו, נגיש ובמיידי, ללא שום התמסרות לתהליך, ליגיעה, להתבוננות, להפנמה וכולנו שואלים ומתפללים בצדק, מאין יבוא עזרי.
מאיפה בא כל הכאוס הזה עלינו ובפרט על אלה שהחלו לעשות תשובה עילאה. מה הוא עושה לא נכון בראותו כי פני הדור הבא, לא בדיוק כפני האדם. כהורים שעבדו קשה בדאגה לעתיד ילדינו, אנחנו מבקשים נחת יהודי. אז מה שורש הבעיה של כל הנ״ל ?
ובכן, כדי להתחיל להבין מה קורה לנו היום, צריך לחזור ממש להתחלה ולשאול שאלה שכנראה לא שאלנו; איך יכול להיות שהנחש ידע את מה שאדם הראשון לא ידע כשבא לפתות את האשה. ומה הקשר בין זה לבין הנ״ל וליעקב אבינו בפרשתנו, לנצחיות החיים ולעובדה שאין לנו עדיין בשנת התשפ״ג, חיים טובים.
כפי שידוע, האדם ואשתו היו בעולם רוחני מאד גבוה, בגן העדן ושם הם מצווים שלא לאכול מעץ הדעת( כי הוא מכיל טוב ורע) ואכילה מהעץ תביא למוות. במילים פשוטות, כשאומרים לך על מאכל מסוים אם תאכל אותו, אתה תמות, מסתמא שגם לא תגע בו, כי ההשלכות די ברורות.
כדי להבין מה באמת קורה כאן, נתאר מצב די פשוט מחיינו. אבא אומר לבנו בן ה-5, יוסי אל תשתה שוקו כי זה יעשה אותך חולה. יוסי מעולם לא ראה מה זה שוקו, הוא לא מבין מה זה שוקו ולכן הוא לא מעניק לדבר תשומת לב רבה. יום אחד יוסי רואה את דוד שלו שותה משקה ושואל אותו, מה אתה שותה?
הדוד ענה לו שהוא שותה שוקו חם. יוסי נבהל כי הוא יודע שאבא אמר לו מפרשות ששוקו יעשה אותו חולה, והנה הדוד שותה והוא בריא. הדוד רואה את יוסי מבועת ואומר לו, למה נבהלת? בוא תראה זה ממש טעים… הנה בוא רק תריח… נו, מה אתה אומר? מריח טוב נכון? ויוסי מתפתה ונופל בפח ושותה כוס שלימה של שוקו שנתן לו דודו ומגלה עולם חדש של טעמים מטריפי חושים שמעולם לא ידע ומעולם לא הכיר. מה בעצם קורה כאן?
מסביר אדמו״ר הזקן, כי האדם בהיותו בגן העדן, קיבל כניסה לחיים נצחיים מבלי שהתייגע בעבורן. הנחש בא מעולם נחות יותר, עולם בו יש גם טוב וגם רע מעורבבים ואמר בליבו, האדם צריך לצאת למסע בו הוא צריך להכיר את הרע, להתמודד עם הרע, לברר את הטוב מהרע, ע״מ שיבין ויעריך את הטוב הנצחי, בעולם בו הוא נמצא כעת.
הנחש בא אל האשה, אל תכונת הבינה ומנגיש לה דווקא את עולם החושים שעוד לא יצא לה להכיר, כי היא נחשבת לחיצוניות החכמה האלוקית, שורש המידות ואשר בזכות האשה, מתחיל מסע הבירורים של האדם בעולם. וכל המסע הזה, הוא כדי לגלות את הטוב הנצחי הטמון בתוך הרע. ומאחר שנעוץ תחילתן בסופן, ספר בראשית נעוץ בפרשת ויחי בו אנחנו רואים עד כמה ששני חייו של יעקב היו רבים ורעים, כפי שתאר זאת לפרעה. ורק בסוף חייו, זכה יעקב לראות את הטוב הנצחי במשך 17 שנות חייו, במצריים.
דווקא במצרים במקום הכי חומרי, הכי רע, יעקב אבינו מגלה שכל החיים הרעים והקשים שעבר, היו שווים את הרגע הזה בו הוא פוגש את יוסף כמושל, מתמלא בשמחה בראותו משפחה מלוכדת, שבה אליו רוח קדשו והוא מברך את בניו שמהם העמיד 12 נשיאים, 12 שבטים אשר יצרו את היסודות של עם ישראל.
חברים, כדי לזכות לחיים של משמעות, עלינו לשנות את עצמנו ולא את ילדינו. הבעיה טמונה באופן שבו אנחנו מביטים על העולם. ולשם כך עלינו להתייגע רוחנית וגשמית. יש להתנתק מהעבר, לוותר על הרצונות שלנו ולהשתחרר מהמעגלים החברתיים המונעים מאתנו להתקדש. עלינו לצאת למסע זהות בו עלינו לגלות מי אנחנו, מה אנחנו עושים כאן ואיך צריך לחיות כאן. אילו שינויים עלינו לעשות ואיך עלינו לעשות זאת, מדי יום ביומו, בחשבה דיבור ומעשה, כדי שנזכה לראות פירות עמלנו ומעלת חברינו. שהקנאה, התאווה והכבוד יהפכו לקנאת סופרים, לתענוג אלוקי, ולכבוד ה׳.
ר' דוד בוטראשוילי הי"ו מאשדוד
