פרשת בשלח
קריעת ים סוף, שעליה מספרת פרשתנו, צריכה להתקיים גם בעבודת האדם. הוא נדרש 'לקרוע' את ים המחשבות שטורדות את מנוחתו. אמנם נאמר (שיר השירים ח,ז) "מַיִם רַבִּים לֹא יוּכְלוּ לְכַבּוֹת אֶת הָאַהֲבָה וּנְהָרוֹת לֹא יִשְׁטְפוּהָ", היינו שהמחשבות המטרידות ('מים רבים') לא ינצחו את האהבה החבויה בכל נפש מישראל, אבל עדיין בכוחן להסיח את דעתו של האדם ולטרוד את מנוחתו. המחשבות נמשלות לים. כשם שהים מכסה ומסתיר את מה שבתוכו, כך המחשבות כמוסות בנפשו של האדם. פעמים האדם מתבייש לגלות את מחשבותיו, וכך הן נשארות חבויות ונסתרות, כמו היצורים שבמעמקי הים.
בתוך-תוכו האדם יודע שטרדותיו הן דאגות שווא. הלוא הוא יהודי מאמין, וברור לו שהקב"ה זן ומפרנס לכול, וימציא גם לו את פרנסתו. הוא יודע שעליו לסמוך על ה' יתברך ולבטוח בו. אך 'ים המחשבות' עדיין מציף אותו. לכן ראשית העבודה היא 'לקרוע את הים'. ים סוף המקורי חסם את הדרך לארץ ישראל, שהיא "ארץ אשר עיני ה' אלוקיך בה", וההשגחה העליונה ניכרת בה בבירור. גם בנפשו של כל יהודי יש 'ארץ ישראל', שהיא הרצון הטבעי והפנימי למלא את רצון הקב"ה. 'ארץ' – כדברי חז"ל (בראשית רבה ה,ח): "למה נקרא שמה 'ארץ'? שרצתה לעשות רצון קונה"; ו'ישראל' – על שם "כי שרית עם אלוקים ועם אנשים ותוכל". אבל הנקודה הפנימית הזאת חסומה על-ידי 'ים' המחשבות.
קודם כול צריך שהקב"ה יסיר מהיהודי את הדאגות הממשיות בענייני פרנסה ובריאות וכדומה. אמנם גם אחרי שהדאגות האלה יורדות ממנו, עדיין הוא גורם לעצמו דאגות וטרדות מעניינים שאין בהם ממש; אבל יש כלל "אחרי רבים להטות", וכאשר לא יהיו דאגות ברוב הדברים שיש בהם ממש, גם המיעוט שאין בו ממש – יתבטל. ידיעת דבר זה מעניקה כוח להתגבר על כל הקשיים ולהילחם עם היצר, מתוך ידיעה שהחלק הטוב הוא הרוב, ולכן ביכולתו לגבור על הרע, שהוא המיעוט.
מובא בכתבי האריז"ל שרוב הנשמות שבדורנו אינן נשמות חדשות, אלא נשמות שבאות שוב בגלגול. מכיוון שכך, יש לכל אחד ואחת הטוב שעשו בגלגולים הקודמים. הרע שהיה בעבר מתבטל, מכיוון שמציאותו חולפת, ואילו הטוב נצחי ומצטבר והולך, והוא קיים בנשמתו של כל יהודי. יהודי צריך לדעת שהטוב שבו קיים ונצחי, גם אם אינו מרגיש זאת, ולעומתו, הרע חולף ומתפוגג ואין לו מציאות אמיתית. לכן דורנו דווקא, שנהנה מהזכויות המצטברות של כל הדורות שקדמו לו, יזכה לבואה של הגאולה האמיתית והשלמה במהרה בימינו. (תורת מנחם)
באדיבות צעירי אגודת חב"ד chabad.org.il
