פרשת ויצא
השכינה איננה פוסחת על אף יהודי!
סיפר הגאון הצדיק רבי שלום שבדרון זצ"ל את אשר שמע מפי בעל המעשה שהיה בנו של אחד מרבני העיירות באירופה טרם מלחמת העולם השנייה.
יהודים רבים באותה העיירה התבוללו רח"ל ואחד מהם נקרא משה חייט, לימים נפטר אביו של משה ובמהלך ימי השבעה בא הרב לנחמו, שכנעו הרב לומר קדיש במהלך השבעה ואף הצליח לגרום לו לבוא לבית הכנסת ולומר הקדיש גם אחר השבעה.
משה חייט התייצב בבית הכנסת במהלך כל ימי השנה על אביו וקירבו הרב בחמימות יתירה עד שהפך לשומר תורה ומצוות עד שברבות הימים שם עצמו למוכיח את בני הקהילה, כל המשיח דבר בעת התפילה או הקדיש מיד היה ננזף וכדומה, ולא נרתע כלל מלקיים מצוות התוכחה כיאה על כל עוול שנעשה.
ימי הזעם הגיעו וקהילות ישראל נחרבו בידי הנאצים ונהרגו יהודים לרבבות, גם קהילה זו נכחדה אך בנו של רב העיירה ניצל מן המלחמה ומכיוון שחולה מאוד היה שלחוהו ועד ההצלה לבית הבראה בשוויץ לנפוש ולהחלים בפסגות ההרים.
חלק מן היהודים שחיו בתקופה זו לא זכו משך שנים לראות שבת אמיתית מהי ולפגוש יהודים של צורה אחר שהקהילות באירופה נכחדו כמעט כליל וכך כהה רגשם בקדושת השבת.
שבת אחת בעודו בשוויץ חש בן הרב שכוחותיו שבים אליו וכיון שכך חפץ לעשן סיגריה בכל מאודו, מרוב תאוותו הגדולה לא שלט בעצמו ועישן סיגריה בעיצומה של השבת ולפי שעבירה גוררת עבירה עישן סיגריה נוספת אחריה.
בעמק הסמוך שכנה עיירה ובינה לבין בית הנופש בו שהה פעלה רכבת חשמלית בה היו נוסעים הנופשים לשוק העיירה לרכוש חפצים ומוצרים שלא הובאו לבית ההבראה, ומשום שהשתלט בו יצר הרע בעישון הסיגריה מצא עצמו עולה לרכבת ונוסע בעצם יום השבת.
בהגיע הרכבת לעמק הביט מבעד לחלון החשמלית וראה שעומד מולו בכניסה לשוק לא אחר מאשר משה חייט, אז החל לחשוב 'הרי משה חייט יביט עלי ועוד רגע הוא יקלוט שברכבת יושב לא אחר מאשר בן הרב שנוסע ומעשן בשבת'?! ואז נתקף בפחד איום הרי משה חייט הוא המוכיח בשער! עם משה חייט אין פשרות כלל! ואז, הוא זרק את הסיגריה באותו הרגע ובהזדמנות הראשונה ירד מן הרכבת, שב אל בית הנופש ברגל ואת השבת לא חילל יותר.
שאלו רבי שלום שבדרון, "אמור לי ידידי האם ראית את משה חייט מאז"? "לא ראיתי אותו שוב" ענה, שאלו רבי שלום שוב "על פי ההיגיון יש סיכוי שמשה חייט שרד את המלחמה"?
"מעולם לא חשבתי על כך. לא, אין סיכוי מפני שמשה חייט היה בגיל של אבי, את הזקנים לקחו הנאצים ראשונים וגם אם הוא לא נהרג מיד אין סיכוי שהוא שרד את המלחמה"!
"אז תסביר לי" ביקש רבי שלום, "מה הוא עשה בשוק בשבת"? נבהל בן הרב ואמר, "אינני יודע, לא חשבתי על זה מעולם"! אמר לו רבי שלום "אסביר לך, חכמינו אמרו 'כל המזכה את הרבים אין חטא בא על ידו', אביך הוא שהשיב בתשובה את משה חייט, והנה פתאום רואים בשמים שבנו מתדרדר ומי יודע עד איזה שאול תחתית יגיע, לכן שלחו את אותו בעל תשובה מגן עדן.
משה חייט אכן היה בשוק! הוא ירד לעולם הזה כדי להציל את בנו של מי שהשיב אותו בתשובה.
כותב הפסוק בפרשתנו (פרק כ"ט פסוק ל"א) "ורחל עקרה".
במדרש תנחומא (בובר, ויצא סימן ט"ו) מובא, "ורחל עקרה, היא היתה עיקר הבית שלא נשתעבד יעקב אלא בשבילה. מנין שהיא היתה עיקרה של בית, שכן בניה של לאה מודים 'כרחל וכלאה אשר בנו שתיהם את בית ישראל', מכאן שרחל עיקר הבית, היא ובניה עיקרו של עולם שאין מעמיד ישראל בעולם אלא בניה של רחל".
המובן מדברי המדרש שלא בעיני יעקב בלבד היתה רחל "עיקר הבית" ובעבורה נשתעבד ללבן, אלא שבפועל היתה עיקר הבית היינו עיקר העמדת בית ישראל.
אך יש לשאול, הרי שני שבטים בלבד הולידה רחל ואילו לאה שישה שבטים הולידה, ומס' השבטים הרב יותר מוכיח לכאורה שייכות יתירה?
ועוד, מעלותיהן העיקריות של ישראל לבני לאה ניתנו, כהונה ללוי ומלכות ליהודה, ולפיכך יש להבין כיצד נחשבה רחל עיקרו של עולם?
יש לבאר, שחלקה הייחודי של רחל בבניין ישראל הינו השראת השכינה בישראל, ומקום השראת השכינה הרי בבית המקדש הוא ובית המקדש נבנה בנחלת בנימין. ואף משכן שילה שהיה טרם בית המקדש שאף בו שרתה שכינה בנחלת אפרים היה ובנימין ואפרים מזרע רחל הינם.
ולפי שהשראת השכינה מכוח רחל היא, הרי שגם מעלות ישראל שהוזכרו לעיל כהונה ומלכות מכוחה של רחל הן. משום שהשכינה היא סיבתן שאין בהן מעלה וחשיבות לולא השכינה היות וגילוי ה' בעולם על ידי השכינה הוא ומשום כך רק כשהכהונה והמלוכה משרתים את השכינה ברי מעלה בישראל המה.
על כן אף שלאה הביאה מספר רב יותר של שבטים, ואף שתפקידי המפתח בידי לוי ויהודה ניתנו ומזרע לאה הם, חשיבות רחל גבוהה יותר לפי שדרכה שרתה שכינה בישראל, לפיכך היא עיקרו של עולם.
השראת השכינה בישראל הבא מכוחה של רחל אמנו הינה הערובה לכך שכל יהודי באשר הוא יש בו את השייכות הפנימית לעולמו של הקדוש ברוך הוא אשר דואג להשיב אליו את הרחוקים.
שבת שלום ומבורך.
הרב יצחק אדרת הי"ו מבני ברק
