ר' דוד בוטראשוילי בדברי תורה לפרשת 'בשלח'

ר' דוד בוטראשוילי בדברי תורה לפרשת 'בשלח'

פרשת בשלח

השבת לפני 74 שנה עלה הרבי מלובביץ׳ להנהגת תנועת חב״ד ולנשיאות בנ״י. אם תשאלו למה הוא הכי ראוי להקרא ראש, הנשיא של עם ישראל. כי הרבי יותר מכל מנהיג אחר, הלך לפתח את המסלול ואת ארגז הכלים האולטימטיבי לגאולה הנצחית של האדם והלך עם זה עד הסוף. הוא שילם מחיר לא קטן, אבל זה היה התכלית שלו, כדי שכל אחד ואחד מאיתנו יזכה להיות כלי ראוי להתחבר אל האינסוף ולממש מציאות נצחית בעולמנו, קוראים לזה, גאולה.

זה קרה בי׳ שבט תשי״א. והתאריך לא היה במקרה. תשימו לב שי׳ שבט זה התאריך שתמיד יוצא בשבוע פרשת בשלח. בפרשת בשלח קורים מס׳ דברים מאד משמעותיים:

1. פשרת המן – קבלת לחם האמונה, החכמה האינסופית.
2. קריעת ים סוף- המעבר מחשיבה סובייקטיבית לחשיבה אויבייטיבית.

מה התפקיד של נשיא הדור?

1. להזין את העם באמונה
2. לחבר ולקשר אותך עם האינסוף בכדי שתזכה למשמעות נצחית מתוך תפקידך בעולם.

אשה אחת הגיעה לרבי ועמדה בתור שלוש שעות לקבל דולר מהרבי ולקבל ברכה. היא אכן קיבלה דולר ואף קיבלה ברכה. כשיצאה מהמסדרון של הרבי היא מעדה ונפלה וקיבלה מכה חזקה ברגל. היא ממש כעסה. הרגע יצאתי מהרבי, קיבלתי דולר, קיבלתי ברכה, וזה הפידבק? היא לא יכלה להתאפק וביקשה לשאול את הרבי לפשר הדבר. היא חזרה לתור פעם שניה רק כדי לשאול לפשר הדבר. כשהגיעה לרבי בשנית, היא שאלה אותו, למה זה קרה לי רבי? זה הברכה שנתת לי? והרבי ענה לה: אני לא נתתי לך ברכה שתפלי חלילה. אני נתתי לך ברכה שכשתפלי, יהיה לך את הכוחות לקום ולהמשיך ללכת.

ההבדל שעשה הרבי לעומת צדיקים ומנהיגים אחרים הוא, שהוא יצר מנגנון שיגרום לכל יהודי, דתי, חכם, קרוב, מרוחק, מנותק, נבוך, מבולבל ותשוש, לקום כמו נמר ולבנות את החיים מחדש, כדי לקבל משמעות אמיתית למושג, חיים. מה עשה הרבי מלובביץ ומה ומה כל כך מיוחד בו? מצד אחד, כל עם ישראל אהובים, ברורים, גיבורים וקדושים. הרבי, להבדיל מאנשים אחרים פעל בעיניים ובמשקפיים נצחיות באופן שאין מגבלה באמת על המציאות. למה אני מתכוון? את מה שאמר לנו אדמו״ר הזקן, ״כי קרוב אליך הדבר מאד…״ הרבי פיתח לזה כלים ונתן לזה משמעות נצחית. הכל אצלך, הכל תלוי בך.

הרבי היה הראשון שקם ואמר, יהודי חייב להיות עשיר. עשיר בגשמיות!! מי דיבר כך לפני כן… הרי פת במלח תאכל ומים במשורה תשתה….להבדיל אלף אלפי הבדלות, למי שמכיר באמת את אהוד ברק, האיש הזה הוא אסטרטג יוצא מן הכלל. הוא יודע תחבולות מלחמה בצורה יוצאת מן הכלל. אבל, הוא סוליסט. לא סופר אף אחד ממטר ופועל עצמאית. אני בכל ואין עוד מלבדי. לוקח החלטות לבד ופועל לבד ועושה כאילו הוא בצוות. ובגלל זה הוא לא ראה ברכה בפועלו.

עצים שנוטעים בעיר מקיפים אותם בחגורת ברזל כדי שלא יגדלו עקום. עצים ביער לא צריכים את זה, הם גדלים ישר באופן טבעי. איפה ההבדל?

ביער, העץ שמשתטה ומנסה לפלוש לאזור מחיה שאינו שלו – מהר מאוד העצים האחרים מיישרים אותו, "מאפסים" אותו. לעומת זאת בעיר העץ גדל לבד, אין מי שיישר אותו, כך שברור שיגדל עקום, לכן דואגים מלאכותית שיגדל ישר.

לעולם תהא דעתו של האדם מעורבת עם הבריות, הסביבה כבר תוודא שהוא לא יצמח עקום – "הסכת – עשו כתות ועסקו בתורה, לפי שאין התורה נקנית אלא בחבורה, דאמר רבי יוסי ברבי חנינא, מאי דכתיב חרב על הבדים ונואלו? חרב על תלמידי חכמים שיושבים לבדם ועוסקים בתורה, ולא עוד אלא שמטפשים" (ברכות סג)

הרבי לעומת אהוד ברק, יצר מפעל חיים. הוא פעל ביצירת מעגלים דרך שלוחיו. הוא נתן לכל שליח לפעול כאילו הוא הרבי. הוא נתן לכל יהודי הכי פשוט, את כל הכלים להיות חסיד. הוא הוריד ברכות דרך שלוחיו ולכל יהודי.

הוא לא נתן עצות בהלכה, לא כי לא ידע ח״ו, אלא ביקש שיפנו לשליח באזור או לרב או לרופא יועץ וכו. כי הוא רצה שיהיה מדעות חברתית. הוא יצר מעגל בלתי מוגבל של אנשים בו כולם מתחילים להתחבר לכולם. כל ההחלטות היו דרך וועד שהרבי הקים. אמנם הוא היה היו״ר אבל מעולם לא לקח החלטה לבד.
או ביחד או אין החלטה.

הרבי הזין יהודים אבודים באמונה מתאמתת עם כפית. והרבי באמצעות תורת החסידות יכול לקחת אותך וכל אחד ואחד מאיתנו ולקרוע לנו את ״ הים סוף״ הפרטי. את מה שמונע מאיתנו לראות במציאות הסובייקטיבית שלי את האמת, את המציאות האובייקטיבית. את זה ידידי, לא תצליח לעשות לבד. אתה חייב את הצדיק של אמת. אתה חייב את נשיא הדור. זה בדיוק מה שעשה משה רבינו בקריעת ים סוף וזה מה שעשה הרבי בדור כה מתעתע.

היו צדיקים לפני ולאחר פטירת הבעל שם טוב שזכו ליגוע באינסוף. וכל אלה שנגעו באינסוף כתבו תורה. אדמו״ר הזקן מייסד תנועת חב״ד לקח את זה צעד אחד קדימה וכתב שפה. איך שלב אחרי שלב תתחיל להתפשט מענייני העולם המעלים על המציאות האובייקטיבית. תדעו לכם, להבדיל מכל ההשקפות עולם האחרות של רבנים גדולים, הרבי מעולם לא רצה שאנשים יעזבו את תפקידם בעקבות רצונם של יהודים להתקרב ליהדות.

להיפך!!! דווקא מתוך עולמך, דווקא מתוך מעמדך, מתוך כישוריך תפיץ את הבשורה , תפיץ את הטוב, תתן ותתן בלי גבול, כי כך מגיעים להיות בעלי דעת, ככה מגיעים להיות אוהבי ישראל באמת , ככה זוכים להיות אוהבי ה׳ .ככה זוכים להרגיש את המשפט ״ הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד״ ורק ככה מקבלים חיים ורק כך זורעים חיים.

יש כאלה שקוראים פרשת המן וחושבים שזה יביא להם פרנסה גשמית. זה רק מעיד עד כמה חשוך העולם ועד כמה רבנים מחשיכים לאנשים את העיניים. חברים, אל תבוא לאינסוף ברוך הוא עם חליפה גשמית, כי אתה לא תגיע. תתפשט!! תבין שמישהו הלביש עליך כל מיני חליפות (תבניות תודעתיות) שלא מגלות את מי שאתה אמור להיות באמת.

כדי להיות החסיד האולטימטיבי, אתה חייב לפתח כישורים בלתי אנושיים. כן חברים, בלתי אנושיים. אחרת אתה לא תגיע לשם. כל המנהיגים וספקי ההעצמה האישיותית מספרים סיפורים טובים בדרך את ההצלחה וללא הצורך בהתבטלות. וזאת חבריי, אשליה מאד כואבת. במסע הזה שבו אתה רוצה לצעוד מהאמת הסובייקטיבית אל עבר האמת האובייקטיבית, אתה לא יכול לצלוח את זה לבד. אתה חייב את משה רבינו של הדור, את הצדיק של אמת. אין לנו סיכוי בלעדיו . או שאתה קשור אליו, או שאתה במקום אחר. יעזבנו יום יעזבך יומיים. ככה זה עובד. או שאתה מחובר והוא מוביל אותך מתוך עולמך, או שאתה פשוט הולך לאיבוד.

״ ויאמינו בה׳ ובמשה עבדו״

כל יהודי צריך למסור את רצונותיו העצמיים ולעתים אף את כל עולמו ממש, כדי לזכות לצאת מהמצרים הפרטי שלו, וכש ״ים סוף״ יקרע לו לאדם כדי להתחבר ל״ ים האין-סוף״ אתה חייב את משה רבינו של הדור. כי הוא ורק הוא מחזיק במפתחות של קריעת הים סוף עבורך. ברגע שתבין ותרגיש באמת כי אין עוד מלבדו, אתה תקבל מנוע חדש בתכליתו עם אנרגיה בלתי פוסקת לרצות להיות שמח מהסיבות הנכונות באופן בלתי פוסק.

חברים, אנחנו חייבים לשנות את כל השקפת עולמנו כי היא מבקשת לראות נכון. זה כואב לראות יהודי שמתפלל 3 תפילות במשך עשרות שנים ולא מטריד אותו כיצד הוא נגאל לאלתר. הרבה יאמרו לאן אתה ממהר? הרי ״ אף אחד עוד לא חזר משם״. והתשובה היא ממש פשוטה, הם לא הלכו לשום מקום. זה הכל כאן. רק שאנחנו לא רואים זאת. גן עדן זה כאן. גהינום זה כאן. הכל כאן יושב אצלך עמוק בתודעה.

יש מתים שהם חיים הם הצדיקים והחסידים, יש אלו הנקראים ״ ישני עפר״ , יש חיים-מתים שצריכים החייאה, ויש נופלים, ויש חולים, ויש אסורים, אבל כולם כאן. וכל אחד מהם נמצא ברובד אחר אבל זה הכל כאן. אף אחד לא הלך לשום מקום.

גאולה שלימה, זה מציאות נצחית בעולם הזה הגשמי. גאולה כלכלית, זאת מציאות שבה הכסף עובד בשבילך ולא להיפך. אני לא ראיתי הרבה אנשים שהיו מוכנית לתת את כל ממונם כדי להציל חיים של יהודי אחר. אבל כן ראיתי חסיד של הרבי, חבר אישי, שעשה זאת. הוא הוציא את כל ממונו כדי להוציא יהודי אחר מהבור. אז בתיאוריה, כולם טובים וישרים. אבל אנחנו היהודים, נמדדים במעשים. חברים, בדורנו כל אלו המבקשים להגאל באמת, צריכים למסור את נפשם בפועל ממש ואין הדבר פשוט כלל.

זהו חברים הכח של נשיא הדור, זה הכח של צדיק של אמת, זה הרבי וזה תפקידנו השבת הקרובה. לקחת החלטה טובה במעשה בפועל, לזכות להיות קשור עם הרבי ע״י לימוד תורתו והתקשרות עם אנשי שלומו ושלב אחרי שלב, יום אחרי יום, שנה אחרי שנה, כל פעם כולנו יחד נזכה לצאת משעבוד לגאולה ועד לגאולה הנצחית , בהם אנחנו ניראה ונראה לעצמנו ולכולם כי אנחנו מנהיגים את העולם , בקרוב ממש אמן.
ר' דוד בוטראשוילי הי"ו מאשדוד

Write a Comment

Your e-mail address will not be published.
Required fields are marked*