פרשת נח
״וירא אלוקים את הארץ והנה נשחתה כי השחית כל בשר את דרכו על הארץ ויאמר אלוקים לנח קץ כל בשר בא לפני וגו׳״ (פרק ו/פסוק יב,יג).
אחז״ל (בראשית רבה פרשת כח אות ח׳) רבי עזריה בשם רבי יהודה בר סימון אמר הכל קלקלו מעשיהן בדור המבול, הכלב היה הולך אצל הזאב, התרנגול היה מהלך אצל הטווס הדא הוא דכתיב כי השחית כל בשר וגו', כל אדם אין כתיב כאן, אלא כי השחית כל בשר, רבי לוליאני בר טברון בשם רבי יצחק אמר אף הארץ זינתה, הוי היו זרעין לה חיטין והיא מפקא זונין, אילן זונייא רבה מן דרא במבולא אינון ע״כ. (פירוש ־ שהארץ גם כן זינתה כי היו זורעים באדמה חיטין והיא מוציאה כל מיני סוגים וריבוי הסוגים שיש מדור המבול הם).
רואים אנו מכאן מפורש שגם מה שהשחיתו בעלי החיים את דרכם על הארץ גם להביא עליהם את מי המבול ויש להבין מאי שייך להעניש בעלי חיים בעבירה? והרי אינם בעלי בחירה! וגם עצם הדבר צריך ביאור והאיך ולמה שינו בעלי החיים את טיבעם ונזקקו לשאינם מינם? וכל שכן הארץ שהיא גוש עפר דומם, מה טעם יש בזה, והאיך שייך לומר שאף היא זינתה, דהוו זרעין לה חיטים והיא מפקא זונין?!
ולהסביר הדבר אספר מעשה מה שאירע בנעורי שהייתי בישיבת לומז׳ה, והיה שם בעיר, בית חולים בנוי מעצים עבים, ישן נושן מכמה דורות, עד כי גם האנשים הזקנים לא ידעו מתי נבנה בית החולים, ואירע כמה פעמים שחולים אשר שכבו שם זמן ארוך חלו במחלות אחרות אשר לא חלו בהן מעולם ותוהים כל העיר על זאת והרופאים לא ידעו מאין מקור הרעה והביאו כמה פרופסורים גדולים מוורשה, וישבו בעיר משך זמן, וחקרו ובדקו עד שבאו לידי מסקנה ואמרו היות שבית החולים הוא ישן מאד, ולא בנוהו מחדש כל הזמן, נבלעו בקירות הבנין החיידקים מכמה סוגי מחלות מדבקות מהחולים ששכבו שם, משך הדורות וזהו מקור המחלות שחלו בהן החולים כעת. ומיד הרסו את כל הבנין והוציאו את כל עציו ואבניו ועפרו מחוץ לעיר ושרפום עד שלא נשאר שום זכר לאותו בנין.
ומעתה אם במחלות הגוף כך אנו רואים שחיידקים נשארו ונכנסו בכותלי הבית, ויצאו והזיקו לאחר עשרות או מאות שנים, קל וחומר במחלות הרוחניות, כלומר: חיידקי הטומאה של מחלת הנפש החוטאת ודאי שבכוחם להרעיל את האוויר בטומאה וזוהמה לאין ערוך ושיעור ולכן יש לדעת שבבית שגרה שם משפחה שלא שמרה על טהרת המשפחה, או שחיללו את השבת וכדומה, נולדים בבית נגעים גדולים ונבלעים בקירותיו מחלות רוחניות והנכנס לדור בבית הזה יש לו לפחד שלא ידבקו בו ח״ו מחלות הנפש האלו ברוב או במעט.
וכן אמרו חז״ל (נגעים פרק ב׳ משנה ו) על נגע שנראה בקיר של שותפות, שניהם חולצים שניהם קוצעים שניהם מביאים את האבנים וכף אמרו אוי לרשע אוי לשכנו! והיינו אף שאין לשכן שום מגע ושום משא עם בעל הבית המנוגע, בכל זאת כיון שיש להם כותל אחד בשותפות, אפשר כבר שתיכנס הטומאה מבית הרשע לבית הצדיק דרך כותל זה ונעשה גם לו אוי ואבוי… והוא גם מה שאמר נתאי הארבלי (אבות פ״א מ״ז) הרחק משכן רע, ואין הכוונה שיתרחק ממנו בדיבורים ובמעשים דכל זה כבר כלול ב ״אל תתחבר לרשע״, אלא הרחק ממש, אפילו בכגון קיר של שותפות ותו לו מידי.
וכן ידוע שיש כמה מחלות מדבקות אשר אם רק מתוועדים אנשים ביחד תוך בית אחד וכדומה, אפשר שידביק האחד את השני במחלתו אשר נחלה בה, ואם כן, כל שכן במחלות הרוחניות לכן אין תימא בדבר שאם יש בחור בישיבה שהוא חולה רח״ל ומושקע בתאוות רעות, ההכרח להרחיקו מבין כותלי הישיבה, כי הוא יכול ח״ו להדביק אחרים במחלתו!
גם ידענו מצדיקים כשהיו נוסעים למקומות רחוקים מביתם, והיו לנים באכסניא, דקדקו שלא לישון בחדר עם עוד אחד, רק לבדם, זולת אם היו מכירים אותו שהוא ירא שמים, כי אף שאין לו שייכות אתו, והלה ישן לו על מיטתו, מכל מקום אם אינו הגון, הרי הוא מעפש את האוויר, ויכול להזיק לצדיק ח״ו וכו'.
וזה מה שאמרו חז״ל שגדול המבול אף החיות והבהמות והעופות נזקקו לשאינם מינם וגם הארץ זינתה, כי אנשי דור המבול עלו פשעיהם למעלה ראש, וטימאו עצמם ואת העולם עימהם בטומאה גדולה כל כך עד שנכנסה מחלה זו בבעלי החיים והדוממים כאמור והתגברה עליהם באופן אנוש, עד שהאבידה מהעולם כל זכות קיום! וזהו מה שאמר הכתוב: ״וירא אלוקים את הארץ והנה נשחתה כי השחית כל בשר את דרכו על הארץ, ויאמר אלוקים לנח קץ כל בשר בא לפני וגו׳״.
כלומר: שדור המבול פשעו וקלקלו עצמם ואת העולם כולו עימהם, שלא יוכלו לעמוד ולהתקיים כלל, אפילו בעפר חומר האדמה המגושם!…והיינו ״ותשחת הארץ לפני האלוקים וגו׳״, לכן ״ויאמר אלוקים לנח קץ כל בשר וגו׳ והיינו משחיתים את הארץ״ עד שבא נח והקריב קורבנותיו כתיב ״וירח ה׳ ריח הניחוח ויאמר וגו׳ לא אוסיף לקלל עוד וגו״׳ (לב אליהו, פרשת נח).
הרב שלמה אבודרהם הי"ו מלוד
