פרשת האזינו
הרהורים בין הימים הנוראים לחג סוכות:
רק אתמול בשעות אלו היינו בעיצומו של היום הקדוש יום הכיפורים, יום נורא הוד בו השטן לא פועל כבכל יום, והנה כבר עכשיו אנו בדרך לימי השמחה, עמוק בתוך ההכנות לחג המרנין חג הסוכות, תרים ומחפשים אחר הסט היותר מהודר, בינות לדפנות והסכך, עם שלל קישוטים ואביזרי הנוי המתעדכנים בכל שנה מחדש.
וכאן עולה השאלה איך אפשר לגשר על הפער העצום והשוני המפליא.
החל מימי אלול במשך חודש שלם, החלו ימי הרחמים לצד אמירת סליחות (למנהג הספרדים), בסופם הגיע יום הדין הגדול והנורא, וממנו התחלנו את עשרת ימי התשובה כהכנה רבתי ליום הכיפורים בו זכינו לתהליך הטהרה והכפרה, וביום כיפורים עצמו העפלנו לבחינה של מלאכים בהיותנו מנותקים ממאכל משקה ושאר ענייני הגוף, במוסף הגענו לסדר העבודה של כהן גדול שכל המתבונן בו והלומד אותו לעצמו, יכול לחוש במקצת את הרוממות שהייתה בסדר עבודה גבוה זה, וכלה בנעילה שם הגיע רגע החיתום וליווינו את השכינה הקדושה בעלותה למרום בקבלת עול מלכות שמים שהרעידה את אמות הספים.
והנה כבר יום למחרת, אנו נוחתים עמוק לטרדות והתרוצצויות בין החנויות השונות. ממש מאיגרא רמא, למצב של סידורים רבים ומגוונים בשלל חנויות שונות. והשאלה עולה לה מאליה – איך ניתן לשמר את ההתעוררות העצומה שהייתה מנת חלקנו בתקופה האחרונה, ולא לתת לה לחמוק מבין אצבעות ידינו. כמו כן נרצה להבין עד כמה שידינו יד כהה מגעת, על מה עשה זאת אלוקים לנו, מה העניין של פתיחת השנה בשילוב מעניין זה בין חגי יראה לאהבה.
נתחיל דווקא מהסוף.
המשגיח הרב שלמה וולבה זצ"ל (עלי שור) מדמה זאת לחללית. ידוע שחללית בטיסתה אל מחוץ לאטמוספירה, צריכה לבקוע את המעטפת של כדור הארץ כדי לצאת לחוץ, אלא שתהליך החזרה מורכב בהרבה. שם היא צריכה להיכנס לכדור הארץ בזווית מסוימת ובשיא הדיוק, כדי לא לגרום לחיכוך שיביא לפיצוץ וסכנת היושבים בה.
כך בימים הנוראים היה כל יהודי לפי מדרגתו בגובה רוחני משמעותי, וכעת עם החזרה אל חיי השגרה, קיים פער אדיר בין המקום בו היינו לבין הקרקע אליה אנו שבים. לכן נדרשת לשם כך הכנה רבתי, שלא נאבד חלילה את כל קנייני הרוח שהיו ועודם מנת חלקנו זה מכבר.
כותב ר' יהודה הלוי (כוזרי מאמר ב' אות נ') "וכללו של דבר, כי תורתנו נחלקת בין היראה והאהבה והשמחה, תתקרב אל אלהיך בכל אחת מהנה, ואין כניעתך בימי התענית יותר קרובה אל האלהים משמחתך בימי השבתות והמועדים, כשתהיה שמחתך בכונה ולב שלם. וכמו שהתחנונים צריכים מחשבה וכונה, כן השמחה במצותו ובתורתו צריכים מחשבה וכונה, שתשמח במצוה עצמה מאהבתך המצוה בה ושתכיר מה שהטיב לך בה".
פעמים רבות נדמה לנו כי להתקרב לקב"ה ניתן רק באמצעות תעניות סיגוף הגוף וכדו'. אולם בא כאן הכוזרי ומעמיד יסוד – הכל מתבסס על כוונה דהיינו מחשבה.
דווקא שמחה אם היא נעשית בלב שלם ומתוך מחשבה, ולא כזרימה חסרת כיוון שלא מביאה לשום תוצאה מועילה, היא מקרבת לקב"ה לא פחות. אלא שלשם האיזון תורתנו הקדושה מורכבת מימי אהבה ויראה גם יחד. הרי מדובר מעבר לדרכי עבודה גם על כוחות בנפש האדם.
אדם שנפשו תהיה בנויה רק על עניין היראה, אזי יהיה חסר לו חיבור ממקום של אהבה. כי יראה ופחד עלולה לגרום לצמצום מסוים. וכן מאידך מי שכל עבודתו תהיה בנויה על אהבה, יהיה חסר לו את הכח המאזן לראות את הדברים בצורה רצינית ובכובד ראש. לכן לשם האיזון הביא לנו אבינו הרחמן שילוב של כוחות וימים של יראה ואהבה גם יחד, ובכך יוכל האדם לעבוד את בוראו בשלמות.
כשאדם מאוזן אזי הוא יכול להמשיך הלאה ולקחת עמו את כל מה שקיבל וקנה, כי כאמור קניין בעל כח אחד הוא חסר איזון. לכן דווקא בפתיחתה של שנה, כדי להיכנס בצורה נכונה לחיי השגרה, העמיד לנו הקב"ה ימים של אהבה ויראה גם יחד כדי לקבל מבט נכון משתי הקצוות, מבט שייתן לנו את הכלים לעבוד נכון. דוגמא לאופן בו צריך וראוי לעבוד את הקב"ה תוך שילוב של שתי כוחות נפש.
ואפשר כי דווקא לאחר הרגשת קרבת אלוקים דרך שני ערוצים אלו – ערוץ היראה וערוץ האהבה, כעת הוכשרה לנו הדרך לשמר את רשמי ורשפי ההתעוררות שהיו לנו בימים נעלים אלו.
כשרואים מציאות כלשהי ממבט של צד אחד, הרי כשנראה אותה מהצד השני, ההסתכלות עלולה להיות שונה לחלוטין עד כדי סתירה של ממש.
אך כשרואים אותה דרך כלל האפשרויות, הרי קיבלנו מבט נכון מאוזן ומפוכח, כי האחד לא בא על חשבון חברו, אלא נותן את הגוון שלו, ומאפשר לי לראות את הדברים באור נכון.
זה גם עניינה של מידת הרחמים – מידה הממזגת בקרבה את הדין והחסד גם יחד, לכן היא מכונה כקו האמצע, היינו בין שניהם ומורכבת משניהם. וזוהי בחינת האמת של יעקב אבינו שנקרא בחיר האבות. כי אמת יכולה להתקבל אך ורק מתוך איזון.
כעת הוכשרה לנו הדרך להמשיך ולהיכנס לשנה הבעל"ט, עם ההבנה וההדגשה של כוחות היראה, ולצדם גם יחד כוחות האהבה, וכך ורק כך נשמר את רגעי הדבקות בה' יתברך דרך שני המסלולים המביאים אותנו ליעד הגדול "ואני קרבת אלוקים לי טוב".
הרב מיכאל מירון הי"ו מלוד
