רבי חכם גבריאל רחמים בן מנשה ואסתר בטוניאשוילי נולד בשנת תרע"ד ד' אב (7.8.1913). בקטנותו למד בבית אביו שהיה בית 'בית ועד לתלמידי חכמים'. לאחר מכן למד בישיבה בקולאשי, עד שהקומוניסטים סגרו את הישיבות. כשהישיבות נסגרו למד במחתרת אצל הרב חכם יוסף מירלשוילי זצ"ל , כשהשלטונות גילו שרבי יוסף מירלשוילי מלמד במחתרת הוא הוצא להורג, למרות הסכנות הרבות שהיו בלימוד התורה הן למלמדים והן לתלמידים לא אמרו נואש והמשיכו ללמד את התלמידים במחתרת במסירות נפש, ורבי חכם גבריאל שנפשו מאוד חשקה ללמוד תורה המשיך ללמוד במסירות נפש אצל רבי חכם יוסף מוזגרשוילי שהיה נקרא "תלמודיס'ט".
אביו של רבי חכם גבריאל רבי מנשה ז"ל היה סוחר גדול וגם סיטונאי והיה חסיד של האדמו"ר הריי"צ. כל חג היה עוזב את ביתו והיה הולך לחצר האדמו"ר.
בזמן מלחמת העולם עכב המחסור הרב ששרר בגרוזיה, רבי חכם גבריאל נאלץ לעזור לאביו במסחר על מנת לפרנס את המשפחה המרובה. גם בזמן עבודתו לא וויתר רבי חכם גבריאל על סדר יומו לא עזב מימיו את התורה, התפילין, תפילה ומצוות. רבי חכם גבריאל היה סמל לדוגמא של מסירות נפש והקרבה, מעולם לא הסתיר את יהדותו אפילו בין הגויים – דבר שהיה לסכנה, והמוטו שלו היה תפילין לראשו וציצית בבגדו.
בשנת תש"א [1941] גייסוהו לצבא בעל כורחו יחד עם עוד אלפים ומינוהו לקצין עליהם,
וסיפר המנוח שבזמן שירותו הצבאי ראה את ההשגחה של הקב"ה ששמר עליו והגן עליו מכל משמר. פעמים שבלילה היו הולכים לישון לא ידעו אם יקומו בבוקר מהקור שהיה שם. עד כדי כך אם היה יורק אדם היה הופך רוקו לקרח.
רבי חכם גבריאל נזהר תמיד לאכול כשר ואם לא היה מוצא אוכל כשר די היה לו בפת חרבה ומים. בזמן המלחמה נפצע רבי חכם גבריאל וכתוצאה מפציעה זו תקפה אותו מחלה קשה עד שהגיע למוות קליני.
כשרבי גבריאל זכה בהשגחה פרטית לקום ממיתת חוליו, סיפר דברים שראה בזמן היותו במוות קליני ואמר שנתנו לו להמשיך לחיות על מנת שיוכל להרביץ תורה ברבים, וללמד תינוקות של בית רבן.
כשחזר רבי חכם גבריאל לביתו נמלך בדעתו לעלות עם כל משפחתו לארץ הקודש על מנת להמשיך במשימה שהוטל עליו משמים להרביץ תורה וללמד תינוקות של בית רבן.
בשנת תשל"א [1971] רבי חכם גבריאל עלה לארץ התיישב בעיר אשדוד ועבד בתור משגיח כשרות מטעם הרבנות ובנוסף היה מלמד ילדים מטעם "יד איתמר" בנשיאותו של האדמו"ר מפיטסבורג, וכן היה משמש בקודש של הרבי, ויד ימינו של הרבי, כגבאי צדקה וכשמש בית הכנסת, רבי חכם גבריאל היה מסור לעבודות הקודש. כמו כן פתח סניף של "יד איתמר" באזור ג' ו- ו' ולימד אלפי ילדים באופן אישי בביתו ותמיד עסק בקודש, היה ראשון לכל דבר מצוה, שימש בתור רב, בבית הכנסת של העדה באזור ו' עד גיל 92.
סדר יומו היה: קם תמיד באשמורת הבוקר, בשעה 3 לפנות בוקר, קורא תיקון חצות, היה טובל במקווה טהרה ולומד עד נץ החמה. ומתפלל ותיקין, לאחר סיום התפילה היה יושב בבית הכנסת וממשיך בסדר לימודו היומי. במשך עשרות שנים השתתף בשיעורי תורה קבועים ובחברותות . זכה לסיים את הש"ס מספר פעמים.
ביום פטירתו שאל אחד מזקני בית המדרש בתמיהה: "מי ישמור עלינו עכשיו"? "מי יתפלל עלינו עכשיו" ? השומר של השכונה הלך"!.
רבי גבריאל נפטר בשיבה טובה, ערב שבת קדש, פרשת "נח". הוא היה "נח" לבריות ו"נח" למקום. יהי זכרו ברוך. רבי חכם גבריאל הותיר אחריו משפחה ענפה שהולכים בדרכי התורה, בניו נכדיו וניניו משמשים כרבנים ורבני שכונות בקרב העדה בכל רחבי הארץ.
נפטר ביום שישי ב' מר חשון התשס"ט [31.10.2008]
[מאת נכדו ר' שלום טטרואשוילי]
