חכם חיים בן אהרון נולד בסוגונה בשנת 1896 .כאשר אביו הבחין בהתעניינותו הרבה של חיים בתורה ,הוא החליט לשלוח אותו לעיר בבאכו ,לאח של אישתו חכם יעקב חובלאשוילי, ,לאחר מכן חכם יעקב שלח אותו להמשיך ללמוד בישיבה בבאכו, .וכשסיים את לימודיו התחתן עם אחות אשתו של חכם יעקב ונהפך לגיסו של חכם יעקב, ויחד עם אשתו חזר לסוגונוה .אולם כעבור זמן מה חזר לגור בבאכו ,ושם שימש כחזן ובמקביל המשיך את לימודיו עם האדמור.
בתקופת מלחמת העולם השנייה רבי חיים התיישב בפותי ונעשה לרב הנאהב הקהילה המקומית .בשנת תש"ט [1949] הגיעו לפותי אוניה שהביאה סחורה ובה היו יהודים מישראל.הם התארחו בבית משפחת חכם חיים.הרב ביקש מהם עם חזרתם ארצה לשלוח אליו ויזה עבורו ועבור משפחתו.כשנודע הדבר לשלטונות לאחר כמה ימים שרבי חיים הכניס לביתי יהודים מישראל וביקש מהם ויזות לעלות לארץ ישראל, חכם חיים ואשתו נעצרו,אוימו ואולצו להצהיר שלא יגישו לעולם בקשה לעלות לארץ ישראל.
דיכויי השנים 1952-1953 לא פסחו גם על פותי .השלטונות סגרו את בתי הכנסת.ואסרו ללמוד תורה אך למרות כל הדיכויים ,חכם חיים הצליח לאפשר לקהל לשמוע דברי תורה ולקיים את המסורת ככל שהיה ניתן.לאחר שנת 1967 החלה תנועה גדולה למען העלייה לארץ,ומשפחתו של חכם חיים הייתה בין הראשונים שעלו לארץ.
ידוע שבמכתב ההיסטורי של 18 המשפחות אשר נכתב בשנת 1969 אל "האום" ועורר סערה עולמית היו גם החתימות של בניו של חכם חיים ,אהרון ואלברט.ידוע גם שלאחר מאבק גדול,18 המשפחות השיגו את מטרתם ובחודש אייר תשל"א [אפריל 1971] עלה חכם חיים יחד עם בניו לארץ .הם התיישבו ברמלה.מיום עלייתו חכם חיים התחיל לדאוג להקמת בית הכנסת עבור יוצאי גרוזיה.ולהנהיג את הקהילה ,במקביל היכן שהשיגה ידו,עזר לזולת לקשישים,נכים,יתומים,אלמנות ונזקקים.עולים חדשים שלא ידעו את השפה עברית פנו לחכם חיים לפתרון בעיות חיוניות,והוא שימש כמתורגמן בטוב לבו.יחד עם זאת ,לימד את התלמידים הרבים תורה.
חכם חיים פיתח יחסים טובים עם הרבנים והמנהיגים הרוחניים של ישראל ,מלחמת יום הכיפורים שאליה גויסו שלושת בניו,הוא הציע גם את עזרתו האישית לצבא,
חכם חיים נפטר בשנת תשל"ז [1977] בגיל 81 .ללווייתו הגיעו תלמידיו אסירי התודה כמעט מכל פינות הארץ .ואילו באשר לקהילת רמלה,כולה ליוותה את רבה הנערץ עד בית העלמין.בהספדו אמר ראש העיר- רבי חיים מעולם לא פנה אליי בקשר לבעיות האישיות שלו או של בניו ,פניותיו היו תמיד רק למען הציבור.הוא לא היה רק רב הקהילה שלו ,אלא היה אזרח מכובד של העיר שלנו,רמלה,יהי זכרו ברוך ,
ובאמת,רבי חיים שייך לשורת האנשים אשר חייהם כמו גם מותם הם דוגמא ומופת לערכיו הנעלים ביותר של האדם.אחד הדברים החשובים ביותר שליוו אותו לאורך כל חייו,הוא שהיה מחדיר תקווה בלבבות אנשים מיואשים.הוא גם סייע לנזקקים בטוב לבו ובמסירותו הבלתי נלאים .הוא הוריש לזולתו את לפיד החוכמה אשר בערה בו.
מי ימנה את שמותיהם של כל האנשים אשר את חייהם הציל רבי חיים בעזרת ידיעותיו הרפואיות.רבי חיים הקדיש חייו ומרצו לעדתנו,לקהילתו ולעבודת ה',בלבם של כל יהודי גרוזיה חכם חיים נשאר כאדם אשר לא רדף שבחים אלא השבחים רדפוהו.
[רבני גרוזיה]
Categories:
רבני גרוזיה מהעבר
