רבי ראובן בן שלמה נולד בכארלי בשנת תרל"ט [1879].
צמאונו של הילד ללמוד תורה הביא את אביו לשלוח אותו לצחינוואלי כבר בגיל 12 על מנת ללמוד את התורה אצל הרב הקדוש רבי אברהם חוולס רבה הקהילה של צחינוואלי. הרבי הגדול מיד הבחין באהבת התורה והרצון הכביר ללמוד שהיה בראובן הקטן. ובשל רצונו זה שגילה בפני הרב חוולס, ובנכונותו להעמיק בלימוד התורה, ובתמיכת כל קהילת כארלי הוחלט שראובן יישלח לפולין ללמוד בישיבה.
עם סיום לימודיו בישיבה בהצטיינות, ראובן הצעיר חזר למקום מולדתו כארלי עם תעודות הסמיכה, שעל פיהן ניתנה לו רשות למלא תפקידים של שוחט מנקר, חזן ומוהל. עם שובו לכארלי, הרב ראובן רכש ניסיון מעשי עם מוריו רבי אברהם חוולס וחכם אברהם ציציואשווילי, ולאחר מכן בברכת הרבנים ובתמיכת הקהילה הנער הצעיר התחיל לעלות לבימה להיות ש"ץ וכך עמד בראש קהילת כארלי שאותה שימש עד לימים האחרונים של חייו. הרב ראובן הנעים את תפילותיו וקריאת התורה בקולו הערב ונשא את דרשותיו המלהיבות וכך זכה הרב הצעיר לתמיכת ואהדת הקהילה.
תחילת כהונתו בתפקיד זה הסתמנה בגידול משמעותי במספר המתפללים וכן בריבוי הילדים בבית הכנסת, והעובדה שימשה עידוד משמעותי עבור הרבי הצעיר. רבי ראובן בלט במרצו הכביר וחריצותו בעבודתו, ברוב ענוותו ורגישותו לכל בני הקהילה. הוא היה מקורב לכל אחד ואחת מבני קהילתו והיה שותף לצרותיהם ומצבם הכלכלי כמו גם הרוחני. בזמן פעילותו כל המשפחות הנזקקות ביותר היו פטורות מכל היטלי בתי הכנסת (שחיטת העופות ,כתובה,ברית מילה,בר מצווה,וכד' וכן מכל התשלומים הממלכתיים כגון מס האדמה,חשמל ,מים וכד'). חכם ראובן היה הנציג הקבוע מטעם הקהל בהנהגה של אזור כארלי. הוא זכה לסמכות ומשקל רבים הן בוועד האזורי והן בוועד המבצע והן במועצת הכפר. עד כמה היה מכובד רבי ראובן, בין בקרב הקהילה ובין בקרב תושבים אחרים, ניתן ללמוד מן הקטע הבא מקורות חייו שקרה בשנת תשי"ג [1953]. "השעה הייתה כאחת עשרה בלילה מול ביתו של הרבי עצרה מכונית מדגם ווילס. קצין המיליציה שיצא ממנה התקרב לפתח הבית בצעדים זהירים ודפק על הדלת. באותו רגע רבי ראובן היה שקוע בלימוד התורה. בתגובה לדפיקות רבי ראובן קם ממקומו, לפתוח את הדלת, אולם לא נפחד בראותו את קצין המיליציה באמצע הלילה, אלא להפך, הזמין את האורח פנימה. אנא הכנס!. מה קורה?, משהו לא בסדר? משהו מדאיג אותך שהגעתה בשעה כה מאוחרת? הקצין הסביר לו רבי, היום התקשר אליי בסתר מזכיר הוועד האזורי, והודיע לי שהגיע מכתב סודי שמורה על סגירת בית הכנסת בעיירה. הוא ביקש ממני להודיע לך, שאם יש לכם משהו להוציא משם, תוציאו מיד. הלילה אנחנו מוכרחים כבר לסגור אותו. ועוד דבר, רבי, אל תישאר בבית תתחבא כמה ימים באיזה מקום,וכך היה. הרב הוציא את ספרי התורה מבית הכנסת ובאותו לילה סגרו את בתי הכנסת. ואילו הרב עצמו הסתתר זמנית בבית שכניו. כעבור זמן מה, על פי בקשתו של הוועד האזורי, קצין המיליציה ההוא הזמין אליו את בנו הבכור של רבי ראובן, אברהם מושיאשווילי, ואמר לו תודיע לרב, שהוא יכול לחזור לדירתו בתוך מספר ימים יחזירו לכם גם את בתי הכנסת, וכך היה".
רבי ראובן נפטר בכ"ה חשון תשכ"א [15.11.1960]. בהלוויתו נכחו אנשים מכל ערי גרוזיה, כמעט ולא נשאר מקום בגרוזיה שממנו לא הגיע נציג הקהילה, בין המלווים היו גם לא יהודיים, כמו גם נציגי המוסדות הממשלתיים. עקב ריבוי הקהל בתהלוכת הלוויה, רחובות העיירה נסגרו למספר שעות. זכרו של רבי ראובן מושיאשווילי ישאר כאור נצחי בלבבות כל מכריו וקהילתו כולה, הוא הווה ולנצח יהווה דוגמה של אדם מסור למען ה' וקהילתו, אשר הקדיש את חייו לשירות קהילתו. כפי שנאמר: "טוב שם משמן טוב ויום המוות מיום היולדו".
