"תמים תהיה עם ה' אלוקיך"
רש"י פירש – התהלך עמו בתמימות ותצפה לו ולא תחקור אחר העתידות, אלא כל מה שיהיה עליך קבל בתמימות ואז תהיה עמו חלק. פירוש הדברים, הרבה פעמים שאנו לא מבינים את מהלך העולם איך זה שצדיק ורע לו ורשע וטוב לו, ועוד כל מיני חידות ונסתרות מעמנו שאין לנו אפשרות לפענחם על זה מצווה אותנו התורה תמים תהיה עם ה', פירוש לכוף ראש לפני ה' ולא לדרוש במופלא מעמנו.
עלינו לזכור תמיד שאמונה פירושו שקיום המצוות תביא לנו שכר וטוב ואילו עבירות תביא עלינו עונש וגיהינום ואף לפעמים שרואים אנו כאילו להיפך שרשע וטוב לו, אל לנו לדאוג שיש בורא לעולם שהוא מנהיג את כל העולם.
כבר אמר חבקוק על משמרתי אעמודה (ב-א) פירש"י, חג עוגה חבקוק ועמד בתוכה ואמר לא אזוז מכאן עד שאשמע מה ידבר בי ה' על שאלתי זאת, למה לכאורה רואים הצלחתם של רשעים, ועונה לו הקב"ה צדיק באמונתו יחיה, להזכיר שהכל מנוהל ע"י ה' יתברך והכל מחושב.
ראיתי מעשה נפלא על רבי יוסף חיים זוננפלד רבה של ירושלים, בעת שמחת תורה היה רוקד עם הילדים הקטנים וספר תורה בזרועותיו היה מקרבם ומשמחם וזה היה נקרא הקפות של הילדים. סיפר אחד הילדים ר' אברהם ברגמן, שדרכו של הצדיק היה לומר הפיוט של התפילה 'אין כאלוקינו אין כמלכינו' , פעם שאל אברימל'ה הילד את רבו, למה כתוב 'אין כאלוקינו' שקובעים עובדה ורק אחר כך שואלים מי כאלוקינו, הרי היה צריך ההיפך, לומר קודם מי כאלוקינו ואחר כך לקבוע עובדה 'אין כאלוקינו'. על זה ענה לו הרב בלטיפה אבהית ואמר לו אמשול לך משל, לאחד שנכנס למערה ונתקל בחושך מוחלט, חושב גם לצאת ממנה בשלום, מה יעשה? כבר בכניסתו יכין לו סימני דרך בדמות אבנים גדולות שיהיה סימן ניכר למציאת דרכו בחזרה, אבל טיפש יכנס בכל מחיר לא יחשוב במחשבה תחילה ולרוב יאבד את דרכו וקרו מיקרים שאף יאבד את חייו, במקרה שלא ימצא את הכניסה.
זה בגשמיות ואף ברוחניות אותו הדבר, אדם צריך לשים לו יתדות ולומר לעצמו אין כאלוקינו אין כאדונינו, ורק אחר שקבע את העובדה במסמרות של ברזל אפשר לבדוק ולברר בלשון פילוסופית מי כאלוקינו ומי כאדונינו.
התבונן הרב זוננפלד בילד אברימל'ה וניבא לו שעתיד הוא לעזוב את ארץ ישראל להיות בגולה ויעבור קשיים, על כל פנים אמר לו אל תשכח להציב עובדות לפניך, שיהיו לך סימנים שחלילה לא תסטה מן הדרך. ובאמת כך היה, עבר את ימי השואה הנוראים וכבר עמד על סף ייאוש, שפעמים אמר לעצמו עדיף מותי מחיי, ומכל מקום מה שחיזק אותו ודרבן אותו אותם מילים של הרב זוננפלד בקטנותו, שהיה אומר לו 'אין כאלוקינו אין כאדונינו' .
בעניין דומה כתב היעב"ץ שגלה מיהדות ספרד ובזמנם המלכות העמידה ליהודים ברירה או קבלו את הנצרות או תצאו לגלות, ונכחו לדעת שאותם תמימי דרך הפשוטים יכלו ועמדו בגבורה מול הגזירות ונטלו מקל נדודים ועזבו הכל אחר גבם והעיקר שלא להתכחש לה' ולתורתו ומצד שני היה כמה שהיו חכמים בעיניהם דרשנים ופילוסופים שקבלו לעיני הגויים את הנצרות אף שבתוך ליבם פנימה שמרו בסתר על תורה ומצוות. וזה מוכיח לנו שמי שמלכתחילה שואל 'מי כאלוקינו מי כאדונינו' כבר מכניס את הארס של הספק לתוך ליבו ואחריתו מי ישורנו.
סיפור נפלא על קוזק חשוב שהגיע לדרגה גובהה בממשלת הצאר, רכש לעצמו סוס מיוחד מגזע אבירים ותרשישים עם מגילת יוחסין של כמה דורות מאחור. לאחר מאמצים וקשים רבים הביאו למדינתו קישטו בכסף וזהב להראות יופיו ויחודו וכל פעם שהיה צריך לצאת לדרך לקח עמו חייל ופקד עליו לשמור עליו מכל משמר כבבת עינו. ירד הלילה ציווה הצאר הקוזק על החייל לשמור ולא להירדם על משמרתו ובשביל זה עדיף לו שיעסוק בדברי פילוסופיה, אחרי זמן בא לראות אותו אם עומד על המשמר ורואהו שהוא ערני לחלוטין. שאל אותו, ובמה אתה מעסיק את עצמך? אמר לו בזמן שנועץ מסמר בעץ, היכן נעלם החלל שהיה בעץ?!. עבר עוד זמן ובא שוב פעם לבקר אותו לראות אם הוא מועל בתפקידו, אמר לו במה אתה עוסק? אמר לו במחקר פילוסופי, בזמן שאתה אוכל ביגלה עגול להיכן נעלם החלל?! שמח מאוד הקוזק ואמר לו מחשבות כאלה אתה עוד תקבל פרס ומדלייה. אחר זמן בא אליו בפתע הקוזק וראו שמתאמץ ודואג מאוד, אמר לו על מה אתה חושב? ענה לו החייל, לפלא בעיני הן כל הלילה עסקתי בפילוסופיה ואיך נעלם הסוס מעיני? אמר על כך החידוש' הרי"ם שמי שעוסק בפילוסופיה סופו שגונבים לו לא רק את הסוס אפילו את אלוהיו מול עינו. על כן לנו תמיד לזכור 'אין כאלוקינו אין כאדונינו'. לקבוע זאת בליבנו. הדברים כל כך יפים ונחמדים שנאמרים על אותה סבתא דגולה שבתמימות גידלה את צאן מרעיתה ללא שאלות ופקפוק וב"ה רואים את עמלה פירות בנים וב"ב עוסקים בתורה ומפיצים תורה לרבים . יהי רצון שיהיה זכרה ברוך.
חכם שלום טטרואשוילי הי"ו מאשדוד
לע"נ רחל שרה בת אהרון ומרים אשת גבריאל רחמים בטוניאשוילי
