חג סוכות
ושמחת בחגיך
בשלוש מקומות ציוותה עלינו התורה על מצות השמחה, בחג הסוכות – בספר ויקרא: "ושמחתם לפני ה' אלוקיכם שבעת ימים" ובספר דברים: "ושמחת בחגיך אתה ובינך וביתך.." ובפסוק שלאחריו "והיית אך שמח".
וכן אמרו בגמ' פסחים (קט.) חייב אדם לשמח בניו ובני ביתו ברגל שנאמר: "ושמחת בחגיך".
והרמב"ם בהלכות לולב [פרק ח-יב] כתב: אע"פ שבכל המועדות מצווה לשמוח בהן, בחג הסוכות היתה שמחה יתירה שנאמר: "ושמחתם לפני ה' אלוקיכם שבעת ימים" ומצווה להרבות בשמחה זו וכו' עי"ש.
והוסיף הרב המגיד על דברי הרמב"ם, מה שאמרו במסכת שבת על הפסוק בקהלת: 'ושיבחתי אני את השמחה' זו שמחה של מצווה, ועיקר שאין לעשות המצווה מצד שהוא חובה עליו ואנוס ומוכרח בעשייתן, אלא חייב לעשותן והוא שמח בעשייתן, שהשמחה בעשיית המצוות ולימוד התורה והחכמה היא השמחה האמיתית, וזהו ששלמה המלך ע"ה בדברי מוסרו שיבח את שמחת החכמה ואמר: 'בני אם חכם לבך ישמח לבי גם אני'.
ומכאן למדים אנו יסוד חשוב וגדול בעבודת ה' יתברך, שעיקר עבודת האדם היא לעבוד את ה' יתברך ולקיים מצוותיו וללמוד תורה, לא מתוך תחושת האין ברירה, אלא מתוך רגש של אושר ושמחה כדברי דוד המלך ע"ה: 'עבדו את ה' בשמחה וגילו ברננה', ומשום כך ציותה עלינו לקיים מצוות סוכה מיד לאחר יום הכיפורים שהיתה מתוך יראה. וכעת מצוות הסוכה מרכזה היא – עבודת ה' מתוך שמחה גדולה לא מתוך יראה אלא מאהבה, כדברי הרמב"ם הנ"ל. וכן מזכירים אנחנו בתפילה שלוש פעמים, זמן שמחתנו כנ"ל "ושמחת בחגיך והיית אך שמח".
מצות שמחה בחג נאמר רק על חג הסוכות ולמדים אנו ממנה לשאר הרגלים האחרים. לכאורה, נשאלת השאלה, איך אפשר לבוא ולצוות את האדם שישמח, הרי השמחה היא פנימית, רגשית באה ממעמקי הלב והנשמה, ולפעמים אף שרוצה אדם לשמוח אינו יכול, הבריאות מעיקה עליו, החיים אינם תקינים כדבעי, ישנה לאדם בעיית פרנסה ושאר דברים המקשים מאוד על השמחה. מצוות השמחה אינה ממשית כציצית כתפילין או שאר המצוות שצריך לעשותן, אלא היא עמוקה מני ים, ורחוקה לפעמים מהאדם הרוצה לשמור. אומרים רבותינו בעלי מוסר על הפסוק: "בשמים ממעל ועל הארץ מתחת" בעניני שמיא ועניינים רוחניים יתסכל האדם ממעל, מי גדול ממנו וינסה להתעלות במעלות רוחניות יותר מכפי שהוא נמצא עכשיו. "ועל הארץ מתחת" היינו, הכוונה בעניינים גשמים, יסתכל מי מתחתיו. בעניינים שונים שישנם אנשים שהם פחות ממה שהוא, שהוא ניחן בבריאות יותר מהם, שפרנסתו אינה על הרצפה כמו אחרים, שצרותיו הם לא הכי גדולים כמו לאחרים, ומגיע לידי שמחה שב"ה אני עוד בסדר ומודה לבורא עלום על ענייניו ומזלו, שזהו תיקונו הפרטי של כל אחד ואחד מאיתנו, ועל זה צריך להיות בשמחה גדולה שלא ירע מזלו ושיודה לבורא עולם על כל דבר שניתן לו, ויעורר עצמו לשמחה ותודה לה' על טובו וחסדיו עלינו.
והשנה בעה"י השמחה כפולה, שבת קודש וחג, יחדיו נפגש, פעמיים כי טוב, זכות שבת קודש וחג הסוכות יגן עלינו וינצור אותנו מכל הדברים שאינם רצויים וישמח אותנו בשמחת שבת וחג.
לשנים רבות נעימות וטובות שנה טובה ומתוקה ופיתקה טבא לכם ולנו ולכל בית ישראל אמן.
הרב אברהם חובלאשוילי הי"ו אשדוד
