פרשת מטות
בנסיון פענוח חידת החיים באמצעות משל האדם, לשאלה שכתבו חז״ל מאין באת ולאן אתה הולך אין די בכך בכדי להעיד על מעשיך. כי גם לגוים יש היסטוריה. וגם להם לטענתם יש מחולל עתידות היוצר אידיולוגיות משתנות. ואם כולנו באנו מאותה טיפה סרוחה כדברי המשנה באבות, במה מותר העם הנבחר, מכל העמים? ואם כך, לשאלה מאין ולאן לא מספיקה בכדי להעיד על עליונות. יש צורך בלהבין מה בדיוק עשית כאן ואיך עשית זאת.
תאמינו או לא, ישנה אפילו חברה ישראלית שפיתחה מנוע אלגוריתמי המזהה ״חטאים אישיותיים״ באמצעות לימוד אוטומטי של דפוסי הפעולה שלך בכל אפליקציה ארגונית בה אתה משתמש. כן, הם יודעים לזהות בדיוק מופתי כל פעולה שעשית ולזהות האם מדובר בהונאה, גניבה, הטעיה, מעילה וכו. מדהים מה?
ר׳ פנחס הלוי הורוביץ ״בעל ההפלאה״ היה יהודי גאון שהיה רחוק מעולם החסידות. חבריו שכנעו אותו להפגש עם המגיד ממזריץ׳ וכשנכנס אל הרב המגיד אמר לו שהוא רוצה לשוחח עמו בדברי תורה. להפתעתו הגמורה, המגיד אמר לו שאם הוא רוצה לשוחח בדברי תורה שילך לתלמידו ר׳ זושא. הוא היה בהלם, איך גאון כמוהו נדחק כך, אך מאחר והגיע הוא ניגש לבית המדרש ושאל איפה ״הגאון ר׳ זושא״. אף אחד לא הבין על איזה גאון הוא מדבר, אבל אמרו לו שאם הוא מחפש את זושא, הוא ישב בפינה לאור הנר.
׳בעל ההפלאה׳ ניגש לר׳ זושא ואמר לו שהרב המגיד שלח אותו אליו. מששמע כי המגיד שלח אותו אליו נענה לו ופתח ודיבר אודות סוגיה במסכת ברכות שאותה למד באותה עת. הגמרא דנה בשאלה ״מי כשר להצטרף לאמירת דבר שבקדושה״. רב הונא אומר, ״תשעה וארון מצטרפין״ – אם יש תשעה נוכחים בלבד בבית הכנסת וארון, הם מצטרפין יחדיו למניין. שואל רב נחמן: ״וכי ארון הוא אדם שביכולתו להשלים מניין?״ ורב הונא משיב שכוונתו היתה שונה.
כאן ר׳ זושא שואל את ״בעל ההפלאה״ וכי רב נחמן חשב שארון הוא אדם? מה הקא-סלקא דעתך שלו?
חשוב להבהיר כי בעל ההפלאה היה גאון עצום בש״ס, אך הוא מעולם לא התעכב לחשוב על דברי הגמרא הללו. ״נו, מה אתה אומר?״ שאל את ר׳ זושא והשיב: ארון יכול להכיל את כל הספרים. את כל התורה כולה, תורה שבכתב ותורה שבע״פ. את הכל. אבל הארון עצמו הוא בול עץ. כי יש את הארון ויש את הספרים.
רב הונא מתכוון שיש אדם שהוא בבחינת ״ארון״. הוא בקיא בכל התורה כולה אבל נשאר בול עץ. וכי ניתן לומר על ״בול עץ״ כזה שהוא אדם? והמסקנה בגמרא היא שאכן ״ארון שכזה לא יכול להצטרף״ . אז הבין ״בעל ההפלאה״ את כוחה של תורת החסידות בה חסידים עוסקים בניתוח של הלמה ובאיך האלוקות מתגלה בכל עניין בתורה ובפרט בחיים.
בארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות, יש רצון עז ללא מעט בני אדם בדורנו לקום ולהתממש, רק שאף אחד לא באמת מוכן להתמסר לתהליך. זאת דרך ארוכה-קצרה. האדם מחפש משמעות כיום יותר מאי פעם, רק שהוא ממשיך לפעול בכלים של העבר במקום להבין מה צריך לשנות היום כדי לזכות יום אחד לגאולה אמיתית. אדם שהוא קיים – צריך את העולם. אדם שהוא חי – העולם צריך אותו. אדם שנכנס למסלול של גאולה, מפסיק לעבוד בשביל הכסף. הכסף עובד בשבילו.
אם אתה לא שואל כל ערב אם לא כל שבוע, מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות, כנראה שאתה לא תגאל כל כך מהר. כי אם לא נוצר שינוי בדפוסי החשיבה שלך, בדפוסי ההתנהגות והדיבור שלך בהווה, בל נצפה לעתיד מזהיר יותר. קל מאד לצפות איפה ומתתי תמעד, כי אני מכיר את ההסטוריה שלך, ומאחר שלא ממש שינית את דפוסי ההתנהגות היום יומיים שלך, אני יודע בדיוק מוחלט להצביע על נקודות הכשל בעתידך וזה עדיין ללא יכולת נבואה מאופשרת.
כיום לצערי בהנהגה הפוליטית והרוחנית, את אף אחד לא באמת מעניין רצון העם. וגם העם לא באמת מעניין אותו כל ענייני הגאולה והשליטה על המציאות וכל המילים הססגוניות של ״לצאת מעצמך״, בזמן שהכסף יענה את הכל, פשוט לא מאפשרים חשיבה אחרת. העולם סגר עליהם והם נכנסו לסחרור חומרי לא פשוט. זוהי בדיוק מלכודת הדבש ממנה מזהירה תורתנו לאורך כל ההיסטוריה של העם. אך בל נמהר לשפוט את אחינו, כי מאידך כל אחד רוצה לחוות את העולם בצורה כזו או אחרת. הבן אדם רוצה להרגיש מה זה להיות עשיר. השני רוצה להרגיש מה זה כבוד. השלישי מחפש בשדות זרים והרביעי הולך אחר המלכות.
מוסר וערכים הפכו לעניין סובייקטיבי בעיני יהודים יהירים, שחצנים ותבוסתנים ופשוט שכחנו בשם ההכלה והרצון לקבל כל אחד, שבדרך יש תורה ויש מצוות, יש אהבה ויראה, כי זה באמת כל האדם. וזאת אמר החכם מכל אדם שראה, כבוד, מלכות, נשים וכסף. הוא ניצח על כל המצבים ואומר לך מפורשות, אתה לא תהיה שמח באמת מאף אחד מהמצבים הנ״ל.
יש כאן יהודים בתוכנו, בקהילות שלנו, המתביישים ביהדות, או מתביישים ברבנים המייצגים באופן שלא ראוי, את היהדות, או לא רואים ביהדות את המשמעות לחייהם. הם אותם אלה שהשבת, התפילין, המצוות והתורה הפכו לגורם משני. אין כאן אשמים, אלא יש סיבה ותוצאה וכבר ראינו שרפיסות ופשרות בקיום רצון ה׳ הובילו לאסונות. מי שחושב שלהיות יהודי זאת משימה לחובבנים, שיקרא את התורה מחדש כי לידיעתך אתה חייל בצבא ה׳, אם בגאולה הנך חפץ. אתה אמור לשרת ובצבא לא משחקים בנדמה לי, כי אחרת פשוט מתים במלחמת היצרים.
כשראשי המטות יסכימו לכרות ברית ולומר ״אנחנו רוצים להיות ביחד כי זה רצון ה׳״ וכעת בואו נגדיר מטרות משותפות, אזי יברכך ה׳ מציון וראה בטוב ירושלים כל ימי חייך. אמנם יש עדיין גישה של ״כחי ועוצם ידי״. מאידך, יש גישה ש״מאת ה׳ היתה זאת היא נפלאת בעינינו״, כדי שנוכל לממש את הייעוד ״ונתתי שלום בארץ ושכבתם ואין מחריד״.
אז או שאתה מוטה ע״י העולם החיצון המונע ממך מלהבין מי אתה ומהי תכליתך, נופל למטה בעקבות ההשפעות של החברה, או שזכית להבין את תכלית החיים ואתה עומד איתן לא רק כמטה אלא כמטות. משה רבינו פונה אל ראשי המטות של עם ישראל. הוא רואה בעם מקשה אחת. זה שפה שונה. כשאתה מחליף את המילה אני במילה אנחנו כחלק מדרך החיים החדשה לך, אתה בדרגה שכבר אתה מתחיל לראות איך הכל זה עניין אחד ונמצא בסולם הגאולה הפרטית שלך והכללית של כולנו.
ר' דוד בוטראשוילי הי"ו מאשדוד
