פרשת נצבים וילך
כשקורין בתורה בשבת בציבור ,לעלם קורין את פרשת "נצבים" לפני לפני ראש השנה,כדי להפסיק בין פרשת "כי תבוא" כאשר נזכרות בה קללות התוכחה לבין ראש השנה.שלא יהיה לשטן פתחון פה לקטרג ביום הדין.ותכלה שנה וקללותיה תחל שנה וברכותיה.
ופרשיות נצבים-וילך הן מחוברות כשחל ראש השנה ביום ה' או בשבת.אמנם כשחל ראש השנה ביום ב' או ג',אז מפרידים את הפרשיות "נצבים וילך",כדי שיקראו את פרשת וילך "בשבת שובה" ופרשת האזינו בשבת שלפני סוכות,וסימנך: בג המלך פת וילך" כלומר כשאומרים ביום ב' או ג' "המלך" היינו ראש השנה ,אז פתחים אונו מפרידים פרשות וילך מפרשת נצבים וזהו "פת וילך".ב'-ג' המלך.
ובשבת זו אנו קוראים על כניסתם של עם ישראל בברית התורה ובשמירת מצוותיה ובזירוז עשייתן "בפיך ובלבבך לעשותו" שהם מחשבה דיבור ומעשה,ובפסוק "הנסתרות לה' אלוקנו והנגלות לנו ולבנינו" כותב רבנו בחיי בשם הרמב"ם שבידיעת הנסתר אי אפשר לנו להפטר מן הנגלה שהם "הנגלות" הקיום המעשי,ובפרשת וילך נצטוונו לכתוב התורה "ועתה כתבו לכם את השירה הזאת" וכתב הרמב"ם בפרק ז' מהלכות ספר תורה הלכה א' "כתבו לכם תורה שיש בה שירה" ולפי שאין כותבין את התורה פרשיות פרישות ,וחמש פעמים נקראת התורה בשם "שירה " ויש שואלים הרה במסכת סוטה דף לה' עמוד ב' ,מובא שדוד המלך נכשל בדבר שקרא לתורה "זמירות היו לי חוקיך",וכן אמרו בסנהדרין דף קא ' עמוד ב' "הקורא פסוק בשיר השירים ועשה אותו כמין זמר מביא רעה לעולם ",והתורה חוגרת שק "עשאוני בני כזמירות",והתשובה היא שהתורה עצמה קדושתה עצומה "אש שחורה על גבי אש לבנה .בחפצא" קדושה,אבל ללמוד אותה צריך בשירה ובשמחה,וכן אמור במגילה הקורא בלא נעימה ושונה בלא זמרה,עליו הכתוב אומר "וגם אני נתתי להם חוקים לא טובים" ועיקר הכוונה שאין ראוי לעשות לאדם המצוות מצד שהן חובה והוא מוכרח ואנוס בעשייתן אלא חייב לעשותן ושמח בעשייתן,ויעשה הטוב מצד שהוא טוב ויבחר באמת מצד שהוא אמת,וביאור דבריו ש"החפצא" היא תורתינו הקדושה ומצד זה בא אימה ויראה ורתת וזיע,אבל צריך לעשותן ולקיימן בשמחה ובטוב לבב,וזה מצד "הגברא" על כל אחד ואחד.
במסכת מגילה דף ג' עמוד ב' על הפסוק "ויהי בהיות יהושע ביריחו וישא עניו והנה איש עומד לנגדו וחרבו שלופה בידו".,"ויאמר לו הלנו אתה אם לצרנו,ואמר עתה באתי" ושאלת יהושע אם על ביטול תורה בא או על ביטול התמיד בא "ואמר אתה באתי" ,הכוונה על הפסוק "ועתה כיתבו לכם את השירה הזאת",וביארו שבזמן מלחמה פטורים מ"תורה צוה לנו משה ",אבל מפסוק "שירה " לא פטורים גם בזמן מלחמה,כי שירה היא חיים ונוהגת בכל זמן,ואם על ידי דמעה שערים לא ננעלו הרי השירה מפילה את החומה והשירה ובזמרה משבחין ומפארין וממליכין את שם ה' הגדול והנורא .
שנכתב בספר חיים טובים כל ישראל אשר בשמך נקרא אמן.
הרב יעקב בוטראשוילי הי"ו מלוד
