פרשת "אחרי מות קדושים"
פרשתנו פותחת במות שני בני אהרן שאירע ביום חנוכת המשכן. האוה"ח הק' וספרי החסידות מסבירים את פשר מיתת בני אהרן באור אחר מדיוק המלים "בקרבתם לפני ה' ". שאין הכוונה שנכנסו שתויי יין כפשוטו אלא שגילו את סודות התורה וכמו שנאמר: נכנס יין יצא סוד שזה הכוונה ליינה של תורה שנקראים סודות התורה.(שכמו שהיין אצור ומכונס בתוך הפרי כך הם סודות התורה) וכיוון שהגיעו נדב ואביהו לדרגות גבוהות אלו גופם לא יכול היה לסבול את גילוי האור הגדול שהאיר בהם ולכן פרחה נשמתם מתוך שריפה פנימית של אש ההתלהבות בה' ובתורתו, והגיעו למצב של כלות הנפש . וזה הכוונה "בקרבתם לפני ה', וימותו" שהסיבה למיתתם היא שהתקרבו לה' בקרבה גדולה. א"כ נשאל אם הגיעו לכאלה דרגות גבוהות מדוע זה נחשב להם שעשו דבר שלילי? ע"ז מסביר הרבי מליובאוויטש זי"ע שכוונת הבריאה הוא להיות נשמות בגופים דווקא ולא לעבוד את ה' בצורה שלא נותנת לגוף לחיות אלא "וחי בהם".
ע"ד הביאור הנ"ל ישנו ביאור של השל"ה הק' הנותן עוד נופך פנימי בענין. אומר השל"ה(בדרוש להספד צדיקים) ידוע שכנגד המקדש שלמטה הקב"ה בנה מקדש שלמעלה ולכן כשנתחנך המשכן שלמטה רצה הקב"ה לעשות גם את חנוכת המשכן שנמצא למעלה. לעשות זאת היה צריך לקחת את שני הכהנים נדב ואביהו שהיו המובחרים באותו זמן אליו אל המקדש שלמעלה. רמז לכך שגם למעלה ישנו כהן כמו הכהן שלמטה מוצאים אנו במה שאמר משה בפ' שמיני ביום חנוכת המשכן:" כי היום ה' נראה אליכם" שהם אותיות אהרן-מיכאל דהיינו שבמקדש למטה אהרן הוא הכהן ובמקדש שלמעלה משמש המלאך מיכאל ככהן. וזהו עוד הסבר לגודל מעלת שני בני אהרן שדווקא הם נבחרו לחנוך את המקדש שלמעלה.
על ענין הנ"ל שמביא השל"ה כותב ר"פ מקוריץ : בכל לילה עולה נשמתו של האדם לשמים ושם עולה עם כל המעשים שעשתה במשך היום ואם מעשיה של הנשמה היו כראוי, המלאך מיכאל (שהוא הכהן הגדול שלמעלה) מעלה את המעשים הטובים למזבח לריח ניחוח לה'. אך באם לא עשתה הנשמה כראוי באותו יום המלאך לא מקריב את מעשיה למזבח. ורמז לכך מהכתוב(ויקרא כ"א):" כל איש אשר בו מום לא יקרב ואל המזבח לא יגש" דהיינו הכוונה כאן ע"פ הסוד שמי שיש מום בעבודתו את ה' ית' מעשיו לא יקרבו מעל המזבח שלמעלה. ושואל ר"פ מקוריץ: איך ידע האדם באם נתקבלה עבודתו למעלה והקריבוה למזבח? נותן ע"ז הרה"ק מקוריץ סימן מובהק. באם האדם קם בבוקר והוא מלא בהתלהבות לעבודת ה' סימן שנשמתו עלתה למזבח בלילה קודם ע"י מלאך מיכאל ועבודתו היתה רצויה. וזו הסיבה שהאדם קם בהתלהבות בבוקר כיוון שנשאר לו עדיין ניצוץ מהאש של המזבח למעלה מהלילה הקודם. ומביא לכך הרה"ק מקוריץ רמז לכך מהפסוק בפ' צו:" היא העולה על מוקדה על המזבח כל הלילה עד הבוקר, ואש המזבח תוקד בו" דהיינו איך יודע האדם שעלתה הנשמה על המזבח של מקדש שלמעלה בלילה זה ע"י שאש המזבח תוקד בו בבוקר!! שהאדם מתעורר בבוקר עם אש והתלהבות לעבודת ה'. ויה"ר שנזכה שכל מעשינו ועבודתינו יהיו רצויים לפניו יתברך ונזכה לגאולה שלימה בב"א
בן ציון באטשוילי מקרית מלאכי
