פרשת 'בחוקותי'
פרשתנו פותחת בתיאור השפע הגדול המיועד עבור עם ישראל. הקב"ה מבטיח בעד קיום התורה והמצוות שהגשמים ירדו בעיתם, הארץ תתן יבולה, יהיה שלום בארץ ונשב לבטח עליה.
ואף הקללות שכתובות בתורה בהמשך הפרשה מוסבר בחסידות שאינן אלא ברכות ואפילו מיוחדות במעלתן אלא דוקא משום היותן גבוהות כל כך, הן באות לידי גילוי בצורתם ההפוכה באופן של קללות, על דרך הסיפור שביקש הרשב"י מבנו שילך אצל ר' יונתן בן עסמיי ור' יהודה בן גרים על מנת שיברכוהו, כשחזר הבן אל רשב"י פנה אליו בצער ואמר לו, שלא רק שלא בירכו אותו אלא הם קיללו אותו, שאל אותו אביו מה הם אמרו לך וענה הבן 'זרע ולא תקצור' והסביר לו אביו שאין זה אלא ברכה וכוונתם היתה שיולדו בנים ולא ימותו לו, ועל מה שאמרו 'תוציא ולא תכניס' פירושו 'תחתן בנותיך ולא ימותו בעליהן ויחזרו אליך' וכיוצא בזה.
למעשה, לא כל הברכות הכתובות בפרשה נתקיימו עד עכשיו חלקם עתידים להתקיים רק בימות המשיח בזמן הגאולה על דרך שכתוב: 'ועץ השדה יתן פריו' ואמרו חז"ל במדרש שמכאן למדים שאף עצי סרק שכיום לא מצמיחים פירות, עתידים להניב פירות משום שאז ישתנה טבעה עולם ויתחולל שינוי לטובה בשפע הגשמי. כפי שגם בא לידי ביטוי בכך שאחד משלושה עשר עיקרים שכתב הרמב"ם שכל יהודי נדרש להאמין בזה שהוא תחיית המתים שאין כמוה ביטול מנהגו של עולם ואף נאמר שכל הכופר בתחיית מתים אין לו חלק לעולם הבא.
וכאן מתעוררת שאלה על הרמב"ם עצמו שפסק להלכה אל יעלה על הלב, שבימות המשיח ייבטל דבר ממנהגו של עולם או שיהיה שם חידוש במעשה בראשית אלא עולם כמנהגו נוהג.
כיצד ניתן לומר עולם כמנהגו נוהג בזמן שיהיה תחיית המתים וכל הניסים שנאמרו בנביאים ואף הכתובים בפרשתנו?
על זה מסביר הרבי מליובאוויטש שיש לעשות הפרדה בן גדריו ההלכתיים של מלך המשיח לבין הטובה המובטחת העתידה לבוא בתקופה מאוחרת בימות המשיח עצמם. דהיינו תפקידו של מלך המשיח הוא לדאוג לשלימות בחי' התורה והמצוות הכוונה לגרום אפשרות שכל יהודי יוכל ללמוד תורה ולקיים מצוות בנחת וללא שום טרדה ועל מנת שזה יתאפשר נדרש ממנו לגרום שאומות העולם לא יפריעו לעם ישראל למלא תפקידם, לבנות את בית המקדש, לקבץ את כל היהודים לארץ ישראל וכך יוכלו כל ישראל לקיים את התורה בשלימות ולצורך כך אין נדרש ניסים ונפלאות ושינוי מהותי בטבע העולם, אלא מספיק שהעולם יתנהל באופן מתוקן ובריא.
אולם לאחר זאת תבוא תקופה בימות המשיח שבה אכן יתקיימו הבטחות התורה והנביאים כפשוטם, כל האילנות יצמיחו פירות, המתים יקומו לתחיה וכו'. תקופה זו אינה קשורה בתפקידו של המשיח אלא הנסים והנפלאות הללו יתרחשו לאחר הגעתו, אבל היא מהות בפני עצמה.
עם זאת כל הדברים הללו תלויים בנו במידה רבה שכל מעשה טוב שיהודי מוסיף בין בלימוד התורה ובין בקיום המצוות ובפרט באהבת ישראל יכול לגרום שהכל יתנהל בדרך מהירה יותר ובניסים גדולים יותר, יחד עם קיצורי דרך רבים ותקוותנו שאכן נזכה שמיד בתחילת הגאולה יראנו הקב"ה ניסים ונפלאות ולא תהיה שום הפרדה בין שתי התקופות ותפילתנו שכל זה יתרחש בשעתא חדא וברגע אחד בקרוב ממש.
הרב אלירן מושיאשוילי הי"ו מלוד
