הרב יצחק מוזגרשוילי בדברי תורה לפרשת 'לך לך'

הרב יצחק מוזגרשוילי בדברי תורה לפרשת 'לך לך'

פרשת 'לך לך'

 

נאמר בפרשה בתחילתו "ויאמר אל אברם לך לך מארצך" וכו' התנא במשנה מס' אבות פ"ה מ"ג אומר: "בעשרה נסיונות נתנסה אברהם אבינו ע"ה ועמד בכלם", להודיע כמה חיבתו של אברהם אבינו" עכ"ל המשנה. ובמפרשי המשנה [ביניהם רבינו עובדיה מברטנורא] מונים את עשרת הניסיונות שנתנסה אברהם אבינו ובהם: הראשון הצער הגדול שנצטער באור כשדים שהטילו נמרוד לכבשן האש. הנסיון השני שציוהו ה' להיפרד מאביו וממולדתו,וזהו צער גדול לאדם לעזוב אביו ומולדתו ולילך למקום אחר, ובמיוחד שה' לא אמר לו לאן ילך אלא אמר לו כללית "אל הארץ אשר אראך" כאמור בתחילת הפרשה. והמפרשים מונים בהמשך את שאר הניסיונות. ולכאורה אם נתבונן מעט בפסוקי הפרשה לא מובן איזה נסיון גדול יש בציווי "לך לך מארץ וממולדתך אל הארץ אשר אראך" כי מיד על המילים לך לך  מבאר רש"י את כפל הלשון "לך לך" להנאתך ולטובתך ושם אעשך לגוי גדול כאן אי אתה זוכה לבנים, ועוד שאודיע טבעך בעולם עכ"ל רש"י וכן בהמשך על הפסוק ואעשך לגוי גדול,  ואברכך,ואגדלה שמך, ואהיה ברכה, ומבאר רש"י לפי שהדרך גורמת לשלושה דברים 1 ממעטת פרייה ורביה 2 וממעטת את הממון, 3 וממעטת את השם. ולכן ה' הבטיחו על שלש דברים אלו על הבנים על הממון ועל השם". ולפי זה התמיה גדולה ביותר שאם ה' מבטיח לאברהם כל הברכות הנעלות ושהליכתו מחרן לארץ כנען תהיה לטובתו אם כן איזה ניסיון יש בדבר? ועוד שאלה הניסיון הקשה של "אור כשדים" ורבותינו במדרשים דרשו שזה נאמר על הניסיון הגדול שנמרוד הטיל את אברהם לכבשן האש. ושם הניסיון היה קשה מאוד וה' לא הבטיחו שיצילו מן הכבשן ואברהם אבינו מסר נפשו על קדושת השם. ונסיון זה כתוב בתורה במרומז ואילו הניסיון של "לך לך" כתוב בהרחבה.ואע"פ שבהתבוננות ראשונית נראה שאין זה נסיון כ"כ קשה.שהרי ה' מבטיחו שההליכה מחרן תהיה לטובתו בכל הענינים בבנים וכפי שמרומז "לך לך" בגמ' 100 גיל מאה יולד לו את יצחק. וא"כ הדבר דורש ביאור. הש"ך על התורה מבאר שהרי אדם שרוצה לעקור דירה מחו"ל לא"י,הרי צריך לכך הכנות זמן רב, למכור ביתו להכין מטלטליו, ולעשות לו בגדים וצידה לדרך,ואילו אברהם אבינו לא עשה כן אלא תיכף שאמר לו ה' "לך לך" מיד אברהם אבינו יצא לדרך לא המתין לא שבוע ולא יום אחד.וזהו עיקר נסיונו של אברהם אבינו. אלא שעדיין אין השאלה מתיישבת.שהרי ההליכה היתה לטובתו א"כ מהו הניסיון הגדול בזה? וגם יש לדקדק שבתחילת הפרשה נאמר "ויאמר ה' אל אברם" בלשון אמירה רכה.ואח"כ מסיים וילך אברם כאשר דבר אליו ה' וידוע שדבור היינו דברים קשים. ומבארים זאת "האלשיך והאור החיים הקדוש" שהמצוות מתחלקות לשני חלקים, חלק אחד הם מצוות שאין בהם הנאה לגוף כגון ציצית תפילין סוכה לולב וצום יוה"כ. ודומיהם. ומצוות מהסוג השני שיש בהם הנאה לגוף כמו עונג שבת ויו"ט ואכילה בט' תשרי עריוה"כ שהוא מצוה-

 

גדולה כידוע והנה במצוות שאין בהם הנאה לגוף קל מאוד לכוון שהמצווה תהיה לשם שמים. שהרי אין בה הנאה לגוף. אבל מצוות שיש בהם הנאה לגוף צריך זהירות יתירה לכוון לקיום ועשית המצווה לשם שמים ולא להנאת הגוף.אלא שמקיים מצוות ה' יתברך.ולאיש צדיק ראוי להיות דבוק בעבודת ה' ויראתו עד שלא ירגיש גופו כלל במתיקות תענוגי עולם הזה. וע"פ זה יובן העניין. שנכון שהנסיון של כבשן האש היא מסירות נפש ממש. ונסיון קשה. אבל שם אין פלא שאברהם עושה לשם שמים שהרי בקידוש ה' שאברהם עשה בכבשן האש אין שם שום הנאה לגוף ואז וודאי שזה נעשה לשם שמיים. אבל כאן במצוות ההליכה לארץ ישראל ושה' מבטיחו שזה יהיה לטובתו בבנים בממון ובשם, פה אברהם אבינו הוכיח שאע"פ שזה לטובתו. בכל זאת אין הוא עושה זאת בשביל הנאתו אלא בשביל שהבורא ציווה עליו,ולכן כתוב "וילך אברם כאשר דבר אליו ה' " זאת אומרת שהליכתו היתה רק לשם שמיים ולא להנאתו אלא רק בגלל הציווי של ה' ולכן נאמר נסיון זה בהרחבה כדי ללמדנו שה' לא מקפח שכר של ששום נברא אבל אע"פ שה' מבטיח "ונתתי גשמיכם בעתם" עלינו לקיים מצוותיו בגלל שציוונו ולא בגלל השכר. כי השכר הוא לא העיקר אלא העיקר הוא לעשות רצון ה' והשכר יבא מאליו.

ושמעתי מפי הרב חכם רפאל זצ"ל על הנאמר ברש"י בהמשך דבר אחר "ואעשך לגוי גדול" זה שאומרים אלוקי אברהם, "ואברכך" זה שאומרים אלוקי יצחק, "ואגדלה שמך " זה שאומרים אלוקי יעקב.יכול חותמים בכולן ת"ל "והיה ברכה"  "בך חותמים ולא בהם". ז"א בתפילת ש"ע בסיום הברכה הראשונה מסיימים[חותמים]בלשון , "מגן אברהם". והסביר "חכם רפאל זצ"ל" שידוע שאברהם הוא מדת החסד שכן היה מכניס אורחים גדול ויצחק היה מדת הגבורה שכן היה עולה תמימה לה', ויעקב מדתו תפארת שזה התכללות עם מדת החסד והגבורה. וידוע שעל ג' דברים העולם עומד על התורה שהיא מדתו של יעקב אבינו ועל העבודה שהיא מדתו של יצחק שכן עבודה ענינו קרבנות וכאמור יצחק היה קרבן עולה, ועל גמילות חסדים שהוא מדתו של אברהם אבינו כאמור. ולכתחילה כל יהודי צריך להשתדל שיהיה אצלו גם תורה גם עבודת הקרבנות ובימינו זוהי התפילה שכן נאמר "ונשלמה פרים שפתינו" וגם גמילות חסדים וזה שאמר ה' לאברהם "ואעשך לגוי גדול" זה שאומרים אלוקי אברהם ואברכך ז"ש אלוקי יצחק ואגדלה שמך ז"ש אלוקי יעקב ואז עם ישראל תוהה יכול חותמים בכולם אם הגלות תחתם תסתיים ע"י ג' הדברים ואם בגלל הגלות קשה לעם ישראל שישמרו על כל ג' הקוים של תורה תפילה וגמ"ח, וא"כ עם ישראל תוהה כיצד נזכה לגאולה ועל זה עונה ה' לאברהם "והייה ברכה" בך חותמים ז"א עם ישראל ישמרו לפחות על מדתו של אברהם אבינו שהוא מדת החסד ויגמלו חסד זה עם זה. ויהיו עם ישראל כדאים לצאת מהגלות ולביאת משיח צדקנו ולזכות לגאולה האמיתית והשלמה ולבנין בית המקדש במהרה בימינו .אמן.

הרב יצחק מוזגרשוילי  בשכונות "שרת ו"רמט" בלוד

Write a Comment

Your e-mail address will not be published.
Required fields are marked*