פרשת "חוקת"
"וידבר ה' אל משה ואל אהרון לאמר: זאת חקת התורה אשר ציוה ה'", הקב"ה מודיע לנו את דין הפרה אדומה ואת הרמזים הגדולים הטמונים במצוות פרה אדומה.
רבן יוחנן בן זכאי אומר לתלמידיו: "זאת חקת התורה" – מצוה זו היא סוד גדול ואל תהרהרו בה למצוא טעמה, 'חוקה חקקתי וגזרה גזרתי ואין לכם רשות להרהר אחריה'.
לאחר עניין פרה אדומה, אנו רואים את פרשת מרים ובאר המים. הפסוק אומר: "וישב העם בקדש, ותמת שם מרים" (במדבר כ-א) אמר ר' אמי: מדוע נסמכה מיתת מרים לפרשת פרה אדומה? לומר לך מה פרה אדומה מכפרת על עוונות, אף מיתת צדיקים מכפרת על עוונות ועל חטאים.
מה עוד לומדים מהפסוק הנ"ל? מוסיפה התורה ואומרת "ותמת שם מרים" ונאמר על משה רבינו "וימת שם משה…" על פי ה'" כלומר, משה מת על פי ה' על ידי מיתת נשיקה ולא בידי מלאך המוות, אף כאן מרים הנביאה מתה לא על ידי מלאך המוות ולא שלט בה לא רימה ולא תולעה.
נשים לב שלאחר מות מרים לעם ישראל יש מחסור במים, כפי שכתוב: "ולא היה מים לעדה ויקהלו על משה ועל אהרן" (כ-ב) שלשה דברים היו לעם ישראל בזכותם של משה אהרון ומרים, המן היה בזכותו של משה, ענני הכבוד היו בזכותו של אהרון, ובאר המים היו בזכותה של מרים. ומדוע ניתן הבאר בזכותה של מרים? מכיון שבשעה ששמו את משה בתיבה ביאור עמדה אחותו, זוהי מרים להשגיח על משה בתיבה, כדי לראות מה יהיה איתו, עד אשר באה בת פרעה ולקחה אותו. ולכן בזכותה היה באר המים, ולאחר מות מרים פסק באר המים, ובאו עם ישראל להתלונן בפני משה ואהרון, וכשראה משה את כל הקהל, אמר לאהרון מדוע באו קהל זה להתלונן עלינו? אמר אהרון כדי לנחם אותנו על מות מרים. משה ענה, לא יכול להיות, אם באו לנחם היו צריכים לבוא בצורה מסודרת, קודם כל האנשים הבכירים, שרי אחדות, שרי עשרות ואח"כ העם, וכיון שבאו בצורה מעורבת ובלתי מסודרת !
וזהו שנאמר: "וירב העם במשה" שעם אהרון היו בטוב עם ישראל מכיון שאהרון היה אוהב שלום ורודף שלום ולכן למרות שבאו על משה ועל אהרון, עם אהרון לא היה להם פנים לריב איתו, אלא באו אל משה כפי שמעיד הפסוק.
מכאן אנו צריכים ללמוד עניין של הסתפקות במועט, עניין של סובלנות, ועניין של התאפקות, ועניין של אהבת שלום ורדיפת שלום.
נבקש מאת הקב"ה שתהיה לנו ולבני ביתנו את מידת הענווה והסבלנות ורדיפת השלום כפי שהיה אהרון הכהן.
שבת שלום ומבורך.
ר' אהרון מור הי"ו אשדוד
