מגלות לגאולה
ההשגחה העליונה פועלת בדרכים נסתרות. לא תמיד אנחנו מצליחים להבין או לגלות כיצד הובלנו בדרך פלאית אל עבר היעד שקבעה ההשגחה. לעיתים, במבט לאחור ורק בדיעבד עינינו יכולות להצליח לחבר את הנקודות ולהרכיב תמונה שלמה שמתארת את כל השתלשלות המאורעות בניסים גדולים ובחכמה אדירה.
הזמן הקשה ביותר להבחין בהשגחה העליונה ובהשפעתה, הוא בזמן הקושי והאתגר ובזמן החושך והערפל. זהו הזמן שבו כל ההבטחות הנשגבות והנחשקות נראות רחוקות מאוד ובלתי ממומשות. זהו שלב שבו האמונה נעמדת במבחן וניתנת לערעור בעקבות חשיפה מתמדת לאירועים שסותרים אותה לכאורה.
בפרשת בשלח אנו לומדים על אחד מיסודות היהדות הגדולים ביותר וגילוי אחד מסודות התורה המעודדים ביותר, שאחד מגדולי המקובלים של הדורות האחרונים חושף בפנינו. בספרו העמוק 'צדקת הצדיק', מלמד ר' צדוק הכהן מלובלין זצ"ל, כיצד מובילה ההשגחה העליונה את עם ישראל ומנהיגה אותו אל המעמד הגדול ביותר בהיסטוריה היהודית.
מלבד ההבנה הרחבה יותר של ההשגחה העליונה ודרכי פעולתה, יש בדבריו חיזוק עצום לתקופות קשות וחשוכות שבהן האמונה נבחנת. הוא מסביר בצורה מיוחדת ומעצימה מה מוטל על הכלל וגם על הפרט לעשות ברגעים של ירידה ושל קשיים ומהי ההזדמנות הטמונה ברגעים הללו.
"ויבא עמלק וילחם עם ישראל ברפידם" (יז' ח'). זוהי המלחמה של ישראל בעמלק המתוארת בסוף פרשתנו. הנסיעה הבאה של עם ישראל הייתה מרפידים אל מדבר סיני שם הם קיבלו את התורה. מהו הקשר בין המלחמה עם עמלק ברפידים ממש ברגע האחרון לפני קבלת התורה? האם זהו מקרה? כך כותב על כך ר' צדוק הכהן מלובלין:
"עתות הירידה שיש לאדם, שאין לו שום חשק לתורה ועבודה, זהו הכנה לעליה גדולה. והיינו על ידי הצעקה שצועק כשמתבונן על דרכיו ורואה שפלותו וירידתו. וכמו שכתוב (שמות יט' ב'): 'ויסעו מרפידים ויבואו מדבר סיני', וידוע דרשת רז"ל (סנהדרין קו' א') על רפידים 'שרפו ידיהם וכו', וזה היה הכנה למתן תורה שהוא תכלית החיזוק ידיים בדברי תורה". (אות קנא')
תראו את החיזוק הנפלא שהעניק לנו ר' צדוק. רפידים קרוי בשם הזה בגלל הרפיון של עם ישראל בתורה באותו מקום. וזה פלא עצום, כי מיד אחר כך הם הגיעו לפסגת המעלות הרוחניות בתורה שזהו מעמד הר סיני. איך זה יכול להיות?
מדבריו אנו למדים כי ככל שהעלייה של האדם או של העם אמור להיות גדול יותר ונשגב יותר, כך ההשגחה העליונה מגלגלת לו אירועים שנראים כירידה כדי לגרום לו להתעורר ולזעוק בגלל המצב הקשה שלו, ובזכות הזעקה וההתעוררות שנוסעים מהאדם או מהעם כך נפתחים להם כל השערים גם בגשמיות וגם ברוחניות.
איך יצאנו ממצרים? רק בגלל 'ותעל שוועתם אל האלוקים'. היה לנו קושי גדול, הקושי הניב מאתנו זעקות גדולות וכך זכינו לישועות גדולות. בגלל שמעמד הר סיני הוא מעמד ייחודי ונדיר, עם ישראל היה חייב להיות מוכן מאוד כדי לעמוד בו ולהיות ראוי לו. איך הוא יכול להיות מוכן? דווקא רגע לפני המעמד, הם חווים קושי גדול וירידה גדולה. רפו ידיהם מהתורה, הגיע אליהם עמלק והם התעוררו מזה. כך פועלת ההשגחה העליונה.
דווקא מה שנראה כהזנחה, כחולשה, כחושך וכקושי, מכיל בתוכו את ההזדמנות הגדולה ביותר ואת המתנה הגדולה ביותר. מבלעדי הקושי היכולת להתרומם היא מוגבלת. האדם לא מוציא מעצמו את מיטב ומירב הכוחות שלו בזמנים רגועים אלא דווקא בגרעי 'משבר'. אתם יודעים מהי המשמעות הנוספת למילה משבר?
אישה בהריון יושבת על 'המשבר'. היא מכילה בתוכה יצור חי שאמור להיוולד. יש לה צירים קשים ומכאיבים והיא צורחת מכאבים ככל שזמן הלידה מתקרב. זהו משבר – הזדמנות ותהליך של לידה והבאת חיים חדשים לעולם. כך זכו אבותינו ליציאת מצרים ולמעמד הר סיני, וכך נזכה גם אנחנו לגאולה השלמה והאמיתית. לכן בדורנו ובתקופתנו, כל מי שקצת פוקח את עיניו ורואה מה קורה בארץ וגם בעולם, לא יכול שלא לראות את המשבר, ואת ההשגחה עליונה בפעולה. יהי רצון שנזכה לישועות גדולות ברחמים גדולים.
הרב מאיר גור – לוד
