פרשת חיי שרה
"ויהיו חיי שרה מאה שנה"..רש"י:
לכך נכתב שנה בכל כלל וכלל לאמר לך,שכל אחד נדרש לעצמו. "בת מאה כבת עשרים לחטא"..מה בת עשרים לא חטאה שהרי אינה בת עונשין, אף בת מאה בלא חטא. ובת עשרים כבת שבע ליופי. "שני חיי שרה" ..רש"י: כולן שווין לטובה. הפעם הראשונה שהתורה מזכירה את שרה אימנו היא בסוף פרשת נוח.כתוב: "ויקח אברם ונחור להם נשים שם אשת אברם, שרי שם אשת נחור מלכה בת הרן אבי מלכה ואבי "יסכה": אומר רש"י: יסכה זו שרה.רש"י נותן שלושה פרושים למה נקראת יסכה. א.סוכה ברוח הקודש. ב.שהכל סוכין ביופיה. ג.לשון נסיכות, פרושו הראשון של רש"י נרחיב בזה.לא רק שיש לה רוח הקודש אלא שהיא גדולה יותר מאברהם בנבואה כמו שכתוב בפרשת וירא בנושא בקשת שרה מאברהם לגרש את הגר ואת בנה.ה' אמר לאברהם "כל אשר תאמר אליך שרה שמע בקולה" מסביר רש"י: בקול רוח הקודש שבה. למדנו מכאן שהיה אברהם טפל לשרה בנבואה. וצריך להבין, הרי לא מצאנו שה' נגלה לשרה אלא לאברהם,ואיך אפשר לומר שהוא טפל אליה? צריך לדייק בלשון רש"י "בקול רוח הקודש שבה"-כמו שכינה מדברת מתוך גרונה. לא צריך שה' יתגלה אליה אלא כל מה שהיא אומרת בכל נושא,הוראה או עשייה הכל בא מתוך נבואה כאילו הנבואה נמצאת אצלה כל הזמן,ובכל זאת עוד לא מובן כ"כ ולכן צריך לומר שהרי שרה אימנו כל מחשבתה הייתה לבניית עם ישראל שהרי היא ראתה את ישמעאל שרוצה לקלקל את יצחק כמו שכתוב "ותראה שרה.. מצחק" מסביר רש"י: "מצחק"-עבודת אלילים, גילוי עריות, ורציחה והיא ראתה כל זה ולכן החליטה שישמעאל לא יכול להישאר בבית הזה.הוא יקלקל את יצחק הקטן, ואז אין סיכוי לעם ישראל ולכן ביקשה מבעלה לגרשו. אבל אברהם לא ראה את כל זה ולכן פה רואים את ראייתה למרחוק ואת נבואתה בבניית עם ישראל.ראייתה חשובה ביותר ולכן אברהם נחשב טפל לעומתה כי לא ראה זאת,ולכן מדגישים חז"ל שהיה אברהם טפל בנביאות לשרה.
פעם אחת מישהו ניגש אלי מחו"ל ואמר לי ששרה אמנו אשמה בסכסוך בין ישראל לערבים, בזה שגירשה את ישמעאל ואני אמרתי לו שאינו צודק. א. כי ה' הסכים איתה "כל אשר תאמר אליך שרה שמע בקולה. ב.אם לא הייתה עושה זאת,עם ישראל לא היה קיים.
רש"י: "חיי שרה..כולן שווין לטובה" הרבי תמיד מדגיש שאם הפרשה נקראת חיי שרה פרוש הדבר שלכל הפרשה יש קשר לחיי שרה. מובן שקניית מערת המכפלה קשור לחיי שרה.וכן חתונה של יצחק ורבקה קשורה לחיי שרה. כמו שכתוב "ויביאה יצחק האהלה שרה אמו" רש"י אומר: כל משך שנות חייה של שרה היה ענן על האוהל והייתה ברכה שרויה בעיסה ונר דולק מליל שבת לליל שבת. כשנפטרה שרה כל זה נפסק ושבאה רבקה הכל חזר. אבל כל תולדותיו של ישמעאל וחייו של ישמעאל שמוזכרים בסוף הפרשה, איך הם קשורים לחיי שרה? ועוד קשה יותר, איך אפשר לומר שהכל שווין לטובה שכל מה שעשתה כל חייה הכל היה רק טוב,הרי ישמעאל נולד על ידה? צריך לומר שישמעאל שיצא לתרבות רעה הרי בסוף הפרשה כתוב "ויקברו אותו יצחק וישמעאל בניו" אומר רש"י: מכאן שישמעאל חזר בתשובה. שהרי הקדים את יצחק לפניו ובזה מתבטא שכל מעשיה של שרה אימנו הכל לטובה ובגלל זה מזכירים את ישמעאל בסוף הפרשה לומר לנו שלא יכול להיות שמשרה אימנו יצא משהו רע אלא הכל שווין לטובה ולכן כל הפרשה כולה קשורה לשם הפרשה-"חיי שרה".
הרב משיח מיכאלי מקרית מלאכי
