פרשת וירא
יוסף מוזגרשוילי וירא
"ויאמרו אליו איה שרה אשתך" כלומר באיזה דרגה רוחנית נמצאת שרה אשתך? אשר בעבורה תזכה להיפקד בבנים. והשיב "הנה באהל" שבזכות שצנועה היא תזכה שיצאו ממנה מלכים (כלי יקר). וכן מובא בגמרא (עירובין ק.) אמר רבי יוחנן "אלמלי לא נתנה תורה לישראל למדנו צניעות מחתול וגזל מנמלה ועריות מיונה". והעניין בזה כי המידות הפרטיות אשר בבעלי חיים ראוי לו לאדם שילמד אותם מצד שכלו ויתקבצו כולם בו וזאת גם ללא ציווי מפורש של התורה. וכן כתב המלבי"ם (משלי ו) שכל כוחות מעשה בראשית נטועים בנפש האדם וכל כח ומידה שימצא האדם בבעלי החיים ידע כי כן נמצא גם בנפשו והרבה מידות יש בבעלי חיים שאינם צריכים להם לצורך חיותם והשם יתברך הטביע בהם מידה זו שילמד האדם מהם לעשות כן.
נמצאנו למדים שעניין הצניעות אינה מצוה רגילה כשאר מצוות התורה שהינם גזרת מלך אלא זה עניין מהותי בקיום הנבראים עלי אדמות שהרי הצניעות נמצאת גם בבעלי החיים אשר אינם מצווים ואדם שאינו נוהג בצניעות הראויה הרי הוא פחות בדרגתו מחתול. ועניין זה של צניעות האשה אינו מצוה ככל המצוות שבתורה אלא זה הכרח לאשה מעצם יצירתה, וכן מובא במדרש (בראשית רבה יח) רבי יהושע דסכנין בשם רבי לוי אמר 'ויבן ה' אלקים את הצלע אשר לקח מן האדם לאשה ויביאה אל האדם' "ויבן" לשון התבוננות שהתבונן בורא עולם מהיכן לברא אותה. אמר לא אברא אותה מן הראש שלא תתגאה, לא מן העין שלא תהא סקרנית ותראה מראות אסורות ולא מן האוזן שלא תשמע לשון הרע ולא מן הפה שלא תהא דברנית ולא מן הלב שלא תקנא, אלא ממקום שהוא צנוע באדם שאפילו בשעה שהוא עומד ערום אותו המקום מכוסה, ועל זה אמר בלעם "מה טובו אהליך יעקב משכנותיך ישראל" כלומר שבלעם התפעל מגודל הצניעות שהיתה בעם ישראל. וכן בשכר הצניעות זכתה רות המואביה להתקשר לעם ישראל ולהיות אם מלכות וזרע משיח בן דוד יוצא ממנה, שהרי בועז ראה שהיא צנועה ולכן רצה אותה לאשה 'למי הנערה הזאת'? וכן בזכות הצניעות זכתה תמר ויצאו ממנה מלכים. אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן כל כלה שהיא צנועה בבית חמיה זוכה ויוצאין ממנה מלכים ונביאים מנלן? מתמר דכתיב "ויראה יהודה ויחשה לזונה כי כסתה פניה" משום שכסתה פניה בבית חמיה ולא ידע איך היא נראית זכתה ויצאו ממנה מלכים ונביאים. וכן מובא במדרש תנחומא 'אשתך כגפן פוריה בירכתי ביתך' אמיתי היא הגפן פוריה? בזמן שהיא בירכתי ביתך ואם עשתה כן – בניך כשתילי זיתים, תעמיד בנים נמשחין בשמן המשחה.
ועניין אחר "ואברהם שב למקומו" על דרך הפשט הוא אלוני ממרא כי משם נפרד מתחילה ויתכן לפרש למקומו למידתו שהיא – הכנסת האורחים, כי מאחר שיצא ידי חובתו של אכילה ושתיה ולויה של המלאכים היה מחפש עוד אורחים וזהו – שב למקומו, כי נפשו של אברהם אצילה ממידת החסד והמידה ההיא – מקומו. וכן למקומו לגבול הרגשותיו ומדת גופו, כי כל זמן שהשכינה היתה אצלו היה כולו שכלי מופשט מכל ענייני העולם הזה אבל כאשר נסתלקה ממנו שכינה חזר להרגשותיו ולמידות הגופניות שלו וזהו "ואברהם שב למקומו", וכן חזרה מידת החסד למקומה כשלא יצא אברהם אבינו במה לומר זכות על סדום ועמורה ואז מידת הדין פועלת בנידונים. (רבינו בחיי)
שבת שלום ומבורך
ר' יוסף מודזגברישוולי הי"ו מלוד
