פרשת בהר
מה ענין שמיטה אצל הר סיני? השאלה שכולם שואלים בתחילת הפרשה הנה השאלה שבכותרת.
תשובות לכך יש מספיק. הנה לפניכם תשובה יפה נוספת, הרי ידוע דלפני מתן תורה ספרו ישראל 49 ימים בהתלהבות ובהתרגשות לפני היום הגדול. ואף בשמיטה הענין כן דסופרים 6 שנים ולאחר מכן באה שנת השמיטה. ואז עד ליובל שזו השמיטה הגדולה ביותר, שבה חוזרות השדות לבעליהן המקוריים ג״כ סופרים 49 שנים וזהו הקשר.
הכל מן השמיים
רבי אלחנן וסרמן לימד שגם בהקשר לתרומות למטרת קודש קיימת השגחה פרטית. רק אלו שזוכים שמן השמים ייעדו אותם להיות ראויים לתרום ללימוד התורה, הם אלו שאמנם יזכו לכך.
כשנסע רבי אלחנן וסרמן לארצות הברית, וערך מגביות בבתי הכנסת המקומיים לטובת ישיבתו, הוא הגיע לבית כנסת מסויים, בו חס הרב על ממון בני קהילתו, יותר משהעדיף את טובת לימוד התורה. לאחר קבלת שבת דרש רבי אלחנן לפני בני הקהילה, והקדיש פרק נכבד מדבריו למצב ישיבת ברונוביץ׳ שבראשה עמד. הוא הציע, שכל אחד מן המתפללים יקבל על עצמו את כלכלת הישיבה למשך שבוע שלם, ומי שאין ידו משגת ינדב לפחות סכום עבור כלכלת הישיבה ליום אחד. הקהל התלהב. הן רבי אלחנן הסביר להם כי הם יכולים לזכות ביום שלם של תורה, ואף בשבוע שלם של תורה, בסכום לא רב!.
והנה, קרב אל הבימה הרב המקומי, כדי לשאת דברי סיום. במשך רבע שעה הוא צינן את התלהבות השומעים, ולבסוף אמר: כל דולר שיתרמו למען הישיבה, אפילו יהיה זה דולר אחד, קודש הוא! בהשפעת דבריו, הסתפק כל אחד בסכום אפסי, במקום עשרות דולרים שחשב מתחילה לתרום ורבי אלחנן יצא מן המקום מבוייש וכאוב.
לאחר סעודת ליל שבת הגיע רב בית הכנסת לבקר את רבי אלחנן וניסה להתנצל: מן הסתם, הרב מתרעם עלי בשל המגבית הזעומה. אולם רבי אלחנן השיבו בפנים מסבירות: תרעומת? על שום מה? מחר בבוקר יקראו בתורה את הפסוק: ׳ראה קראתי בשם בצלאל בן אורי.. ׳, הבה נדמיין לעצמנו, הנה משה רבנו עומד לבנות את המשכן, מן השמים נקרא בצלאל לעשותו. הולך משה רבנו במחנה, פוגש יהודי ושואל אותו: צריך להקים משכן, אולי שמך בצלאל בן אורי? לא, משיב האיש, אני ראובן בן יעקב. ממשיך משה רבנו בדרכו, פוגש יהודי אחר, ופונה אליו: אולי שמך בצלאל בן אורי? גם הלה נד בראשו לשלילה.
האם משה רבנו יתרעם על היהודי הראשון או על היהודי השני, מדוע לא היה שמם בצלאל? וכי מה יכלו לעשות, אם ה׳ קבע שדווקא בצלאל יקים את המשכן? מדוע אתרעם, המשיך ר׳ אלחנן, אם בית הכנסת שלך לא נמנה עם בוני התורה, ואין לכם זכות לתמוך במשכן העדות? הרב הבין! אכן הם לא זכו. הם הפסידו הזדמנות להיות מתומכי התורה. (אוצרות שמיטה)
למה נקבעה שנת השמיטה?
כ׳ בספר ״לחם לפי הטף״ בשם החיד׳׳א זצוק״ל דהשמיטה באה כדי להשלים את חודשי העבודה שבהם עמ״י לא למד תורה, כלומר בגמ׳ אומר רבא לתלמידים, בחודשי ניסן ותשרי אל תבואו לביהמ״ד, אלא לכו וזרעו בשדות, דאם תבואו בחודשי הזריעה האלו, כל השנה לא תוכלו לבוא, וא״כ יוצא שבמשך 6 שנים, לא למדו תורה 12 חודשים, ולכן באה שנת השמיטה להשלים חודשים אלו.
אבל נשאלת השאלה, והרי גם בשנת השמיטה עלינו ללמוד תורה, וא״כ מה נעשה עם איבוד הזמן הזה. ותירץ המחבר, דהרי כתיב ״אז ישנתי ינוח לי״ ודרש מזה הרמב״ם דאותיות "אז" – 8 הן כלומר דבעינן לישון 8 שעות בלילה ואז ינוח לו ו – 8 שעות ללימוד תורה ותפילה, וא"כ בעינן להשלים רק 8 ש׳ בכל יום ויוצא דבכל שנת השמיטה לומד הוא 16 ש׳ ביום דהרי לא עובדים בשנה זו, וא"כ ישנה השלמה.
הרב אילן שמילה הי"ו מלוד
