פרשת שמיני
אחד הנושאים המרכזיים בפרשת שמיני הוא נושא המאכלות האסורות. רבי צדוק הכהן מלובלין בסיפרו 'פרי צדיק' כותב שיש לאדם שני סימני חיות, קנה וושט. ושט דרכו מכניס האדם את האוכל וקנה שדרכו מוציא האדם אויר, דיבור וקול ומדוע הם נקראים סימני חיות? כי כאשר מנתקים את אחד מהסימנים הללו מאבד האדם את חיותו.
חז"ל אומרים שמאכלות אסורות מטמאות את נפש האדם, כי כל דבר מאכל שמכניס האדם לגופו הופך להיות חלק מדמו, והרי הדם הוא הנפש, ולכן התכונות של אותו בהמה או עוף טמא הופכות להיות חלק מאישיותו.
רבי צדוק הכהן מלובלין כותב שהחטא מאכלות אסורות היה החטא הראשון בבריאה, כשהנחש פיתה את חוה לאכול מעץ הדעת למרות הציווי שאסור לאכול מאותו העץ, והיות שזהו החטא הראשון בבריאה, טמון בו כוחו של הייצר הרע לדרדר את האדם בצורה הקשה ביותר ברוחניות. 'הספרי' בפרשת עקב כותב שבאכילת מאכלות אסורות מתחילם הניצנים הראשונים להידרדרותו הרוחנית של האדם ובהמשך לניתוק מדרך התורה ומקיום המצוות שנאמר "ואכלת ושבעת, ובתים טובים תיבנה וישבת וכסף וזהב ירבה לך, ורם לבבך ושכחת את השם אלוקיך המוציאך מארץ מצרים מבית עבדים" (עקב ח-יב).
בספר 'מחנה ישראל' למר"ן החפץ חיים זי"ע מופיע שאלה של חייל יהודי שהיה אמור להחליט היכן כדאי לשרת, במחנה צבאי ששם יש רשות לחיילים יהודים לאכול אוכל כשר, אך מאידך יהיו במחנה חילולי שבת, או במחנה ששם יאפשרו לשמור שבת, אך יצטרכו לאכול נבלות וטרפות, שאל החייל את מרן החפץ חיים זצוק"ל, מה עדיף שמירת שבת או שמירת כשרות? השיב לו מרן החפץ חיים לחייל ואמר לו מוטב שישרת במחנה שיהיה שם אפשרות לאכול אוכל כשר למרות החשש שיהיה שם חילולי שבת, מאשר שישרת במחנה ששם יתאפשר לו לשמור שבת אך יצטרך לאכול מאכלות אסורות. אמר החפץ חיים לחייל למרות שהשבת חמורה יותר, אבל כשיחזור לביתו לאחר שישתחרר הוא ישמור את כל השבתות, אבל אם יאכל נבלות וטרפות ישאר הפגם בנפשו לעולמי עולמים, כי המאכלות האסורות יטמטמו את נפשו וישבשו את דעתו וירחיקו אותו מדרך התורה והמצוות. לכן אומרת התורה "והתקדשתם והייתם קדושים כי קדוש אני ולא תטמאו את נפשותכם בכל השרץ השורץ על הארץ" אומר רש"י 'קדשו עצמכם למטה, לפי שאני אקדש אתכם למעלה ובעולם הבא' (יא-מד).
מסופר על הצדיק ר' נח וינברג זצ"ל ראש ישיבת 'אש התורה' בירושלים שהיה מקרב יהודים רחוקים מהתפוצות ומחזירם לכור מחצבתם. באחד הנסיעות לארה"ב לאסוף תרומות לישיבה ניפגש עם יהודי עשיר מאוד. סיפר הרב נח לעשיר על המאמצים הרבים שהוא משקיע כדי להציל יהודים מהתבוללות, צחק העשיר ואמר לרב, כבוד הרב הרי אתה יושב מול אחד כזה! אני נשוי לגויה!. שמע הרב והזדעזע, נעמד על רגליו והוכיח בבכיה את העשיר כשהוא זועק מקירות ליבו 'איך עשית דבר שכזה'? הרי אתה בנו של הקב"ה, בורא עולם מתפאר בך וככה אתה מחזיר לו? הרי לא יהיה לך המשך, הצאצאים שלך יהיו גויים, אפילו קדיש לא יגידו עליך! אתה חושב שתחיה לנצח? קם ויצא מהמשרד ונסע לכיוון האכסניה שבו התאכסן. כשהגיע לאכסניה שם לב שבאחד הכיסים בחליפה שלבש מבצבץ נייר, הסתכל וראה שהנייר הוא צ'ק עם סכום עצום מאוד שרשם העשיר שאצלו היה לפני כמה דקות.
הרב יצא מהאכסניה ונסע שוב לכיוון משרדו של העשיר. כשנכנס, העשיר ישב והמתין לבואו, אמר העשיר לרב 'ידעתי שתחזור וראיתי שאתה איש אמת אל תדאג, הצ'ק שלך, רק רציתי להגיד לך שהצ'ק לא הגיע לחליפה שלך בטעות, אני שמתי אותו שם בלי שתרגיש ולמה? כי באים אלי הרבה שלוחים, ראשי ישיבות, וראשי כוללים ואני מספר לכולם שאני נשוי לגויה. ומה הם אומרים לי? נו לפחות מהצדקה שנתת יהיה לך זכויות, מהצדקה שנתת יהיה לך כפרה, לוקחים הם את הכסף ואותי משאירים עם הגויה, ואתה, אמר העשיר לרב, אתה היחיד שהוכיח אותי, אתה היחיד שבאמת איכפת לך ממני, אתה היחיד שחשבת עלי ולא על הכסף שלי.
שבת שלום ומבורך
ר' אליעזר מושיאשוילי הי"ו מאשקלון.
