פרשת ויחי
בפרשה מברך יעקב אבינו את שנים עשר בניו, כל אחד בברכה המיוחדת לו ובה יש נבואה לעתיד. את יוסף הצדיק מברך יעקב בברכת "בן פֹרת יוסף בן פֹרת עלי עין בנות צעדה עלי שור" (בראשית מט, כב). פסוק משמש לדורות כפסוק המועיל נגד 'עין רעה'.
יש להבין מה טמון בברכה זו.
ראשית יש להבין מהו "בן פורת יוסף בן פורת עלי עין". יש מחז"ל שפירשו את המילה פורת, מלשון פריה ורביה, בן הפורה וגדל ורבה בקומתו וביופיו. יש שפירשו, אותה מלשון פאר, בן האשה המפוארת על עיני כל רואה, וגם אתה מפואר כמוה. יש שפירוש, מלשון פארותיו (ענפיו), כלומר נטע, שהוא נותן הרבה ענפים. יש שפירשו מלשון גפן פוריה, העושה צל לרבים, החוסים בצל ענפיה. ורש"י פירש, מלשון חן, בן חן יוסף, חינו נשוי על כל מי שרואה אותו. וצריך להבין אם כן למה נאמר פעמים בן פֹרת, ולמה לא נאמר פעם אחת בן פורת ופעם אחת בן חן.
בספר באר יצחק, הביא בשם רבי אברהם כהן, פירוש יפה ותשובה יפה על זה. נאמר בענין חלומות פרעה "ואין פותר אותם לפרעה" (שם מא, ח), אותם בלשון רבים. ופרעה אמר ליוסף "חלום חלמתי ופותר אין אֹתו ואני שמעתי עליך לאמר תשמע חלום לפתור אֹתו" – אותו בלשון יחיד, מדוע מזכיר פעם בלשון רבים, ופעם בלשון יחיד.
ידוע, כי חכמי וחרטומי מצרים, ראו את שני החלומות שחלם פרעה, שבע הפרות ושבע השבלים, כשני חלומות נפרדים, והיו פותרים אותם לפרעה, אולם כל הפתרונות ההם לא עלו ולא נתקבלו על דעתו של פרעה, ככתוב "ואין פותר אותם לפרעה" – בלשון רבים.
בא יוסף ופתר, כי שני החלומות, חלום אחד הוא, כפי שציין פרעה באמרו, "תשמע חלום לפתור אֹתו" – בלשון יחיד. ויוסף תפר וחבר את שני החלומות ביחד ועשה אותם לחלום אחד, אותיות פותר הן אותיות תופר. ונמק זאת יוסף באמרו לפרעה, מדוע צריכים לשני החלומות, אף שהכל אחד הוא. "ועל השנות החלום אל פרעה פעמים כי נכון הדבר מעם האלהים וממהר האלהים לעשותו" (שם שם, לב), ושוכנע פרעה.
וזו היא ברכת יעקב אבינו ליוסף הצדיק בן פורת יוסף בן פורת עלי עין, פעמים בן פורת. אותיות פורת – הן אותיות פרות, פותר, תופר. בנִי יוסף אתה בחכמתך, פותר ותופר שני החלומות יחדיו, של הפרות והשבלים לחלום אחד, ובמקום פותר אותם – בלשון רבים, היית פותר אותו – בלשון יחיד, כי החלומות הולכים אחר הפתרון כפי שפותרים אותם, ובזה מנעת, שואה כלכלית על העולם, כי במקום ארבע עשרה שנות רעב, שהיו צריכות לבא בעולם, באו רק שבע שנים, וגם זה נפסק לאחר שנתיים, לאחר שירד יעקב אבינו למצרים, והתחילו לזרוע ולקצור.
לכן בירך יעקב אבינו את יוסף שימצא חן בעיני אלהים ואדם ויתגבר על כל המכשולים, כפי שהתגבר עד כה.
ולפי זה מובן מדוע אנו משתמשים בפסוק זה כמניעה מעין רעה חלילה, לדורות. היות ובזה שאנו מבקשים שנמצא חן בעיני אלהים ואדם, אנו משרישים בנו ויודעים ומכירים שאין דבר בעולם כולו שלא מגיע מאת ה', ואין שום אדם שיכול להזיק או לפגוע בנו אם לא שולחים אותו מן שמיא, ממילא ההכרה הזו היא ההגנה הטובה ביותר לאדם.
אנו תפילה, שנמצא חן ושכל טוב בעיני אלהים ואדם, נתגבר על כל המכשולים והבעיות, נזכה לגאולה שלימה ולשלום אמת ובטוח.
הרב שמואל בראשי הי"ו מירושלים
