פרשת 'ויקהל פקודי
על המילים הפותחות את פרשת פקודי, "אֵלֶּה פְקוּדֵי הַמִּשְׁכָּן", אומר רש"י: "בפרשה זו נמנו כל משקלי נדבת המשכן, לכסף ולזהב ולנחושת, ונמנו כל כליו". לפנינו אפוא דין וחשבון שהגיש משה רבנו לעם ישראל, ובו פירוט החומרים שתרם הציבור לבניית המשכן והשימוש שנעשה בהם. התורה מפרטת את משקלי המתכות שנאספו. גם משקל הזהב שנאסף מופיע: "וַיְהִי זְהַב הַתְּנוּפָה תֵּשַׁע וְעֶשְׂרִים כִּכָּר, וּשְׁבַע מֵאוֹת וּשְׁלֹשִׁים שֶׁקֶל בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ". אך מה נעשה בזהב? – זאת אין משה מפרט. בעוד על הכסף נאמר שעשו ממנו את אדני הקודש ואת אדני הפרוכת, את הווים ואת הציפוי לעמודים, וגם השימוש שנעשה בנחושת מפורט – אין פירוט על השימוש בזהב.
יש המסבירים כי באותו שלב טרם הושלמו בגדי הכהונה, שבהם נשזר זהב, ולכן עיכב משה את החשבון הסופי. אך אין ההסבר הזה מספק, שכן היה עליו בכל-זאת לדווח, ולוּ באופן כללי, כדי להסיר חשד מלב בני ישראל. יש לומר שההסבר בפשטות הוא שמשה לא נזקק לתת דין וחשבון על השימוש בזהב, מפני שכמותו לא הייתה גדולה, אלא עשרים ותשע כיכרות ושלושים שקלים בלבד. כאשר הציג את המספר הזה, שוב לא היה צורך בהסברים על מה שנעשה בזהב.
חשד למעילה עלול להתעורר אם הציבור אינו יודע באיזו מידה נוצלה התרומה בשלמותה, והוא עלול לחשוש שמישהו מן הממונים שלח את ידו בכספי הציבור. אך כאשר ברור לכול שהזהב שנאסף לא הספיק לשימושים שנועדו לו, ובסופו של דבר היה הממונה צריך להוסיף זהב משלו – כאן אין כל חשד. משה רבנו הודיע שהזהב שנאסף היה במשקל עשרים ותשע כיכרות ושלושים שקלים. זו כמות מועטה לעומת משקל הכסף, שהיה מאה כיכרות, והנחושת ששקלה שבעים כיכרות. אין כאן אפוא חשש למעילה, שכן כמות הזהב שנדרשה למלאכת המשכן הייתה כפולה מזו שנתרמה!
גם חישוב מהיר מוביל למסקנה זו: מנורת הזהב בלבד שקלה כיכר זהב, ועליה יש להוסיף את הכפורת, ציפוי הארון, השולחן והמזבח, וכן את ציפוי ארבעים ושמונה הקרשים, שאורך כל אחד מהם עשר אמות. אם כן, כיצד התגברו על המחסור בזהב ויצרו את כל הכלים? התשובה לכך נמצאת כבר בפרשת תישא, כאשר משה נצטווה לפסל לוחות חדשים. רש"י אומר ש"הראה לו הקב"ה מחצב סנפיריון מתוך אוהלו ואמר לו: הפסולת יהיה שלך, ומשם נתעשר משה הרבה". מכאן עולה שמשה השלים את הזהב החסר מכספו שלו. לכן ברור מדוע לא נזקק לפרט את השימוש בזהב, אלא רק את השימוש בכסף ובנחושת. (התוועדויות תשד"מ)
