פרשת צו
התורה מכפרת על כל העוונות
חכמים מספרים על רבן יוחנן בן זכאי, שהיה מהלך בירושלים ליד הר הבית, בזמן שהוא היה חרב. אחריו היה הולך רבי יהושוע בבכי תמרורים. רבי יהושוע אמר: אוי לנו על בית המקדש שחרב ועל הר ציון ששמם שועלים הלכו בו.
כששמע את בכיו רבן יוחנן בן זכאי, הוא פנה אליו ואמר לו: בני אל ירע בעיניך, יש לנו כפרה אחרת כבית המקדש, והוא תלמוד תורה. שנאמר: 'כי חסד חפצתי ולא זבח ודעת אלוקים מעולות'.
לעם ישראל היה במשך מאות שנים מקום מיוחד בו הם היו יכולים לנקות עצמם ולזכך נפשם מכל עוון וטומאה. בבית המקדש היה ניתן להקריב קרבנות מיוחדים ככפרה על החטאים. אמנם גם לאחר חורבנו, מגלים לנו חכמים שהיכולת להיטהר ולכפר על כל חטא ועוון, איננה בטלה והיא עדיין קיימת. האדם יכול לטהר את עצמו ולכפר על העוונות שלו באמצעות לימוד התורה. זהו חסד גדול שעשה עמנו הקב"ה בעבור לא נענש ולא נאבד חלילה בעבור החטאים.
ספר ויקרא נקרא ספר הקרבנות. זהו הספר המרכזי שמכיל את תורת העבודה של הקורבנות ושל עבודת הכוהנים בבית המקדש. בפרשה שלנו, פרשת צו, ישנו פסוק שחכמים דורשים עליו, כי התורה יכולה להוות כתחליף לכפרה בהיעדר הקורבנות.
"זאת התורה לעלה למנחה ולחטאת ולאשם ולמלואים ולזבח השלמים" (ז' לז') – 'אמר רבא, מאי דכתיב זאת התורה לעלה וגו'? כל העוסק בתורה אין צריך לא עולה ולא מנחה ולא חטאת ולא אשם' (מנחות קי' א').
התכלית של הקרבת הקורבן לאחר חטא כלשהו, הייתה לגרום לאדם להזדעזע ולהתעורר בתשובה. כשהוא היה מביט על גורל הבהמה המובלת לשחיטה, זה היה אמור להוות עבורו כמראה וכדמיון לגורלו חלילה בעקבות החטאים. ההתעוררות הזאת היא המכפרת והמזככת את האדם מטומאת העוונות והיא המובילה אותו לשינוי דרכו ומעשיו. כך מסביר ספר החינוך.
לימוד התורה בקביעות יכול להוביל את האדם לדרכים טובות ולשיפור מעשיו. התורה יכולה להדריך את האדם מהי הדרך הטובה והנכונה לצעוד בה במהלך ימי חייו עלי אדמות. בכוחה לעדן את התנהגותו ולהופכו ממש לאדם אחר. בזמן שהאדם שקוע בלימוד וכל מחשבותיו תפוסים ועסוקים בדברי אלוקים חיים, תאוותיו מרוסנות, מחשבתו צלולה ודעתו משתנה.
הרב שלמה וולבה זצ"ל כתב בספרו עלי שור חלק ראשון, כי האדם דומה לבניין גדול עם הרבה קומות. ובכל קומה ישנן יותר סגולות מזו שתחתיה. והאדם עצמו, האני שלו, יכול לבלות את כל חייו בקומה הראשונה או אפילו במרתף.
מה שיכול לרומם את האדם ולהעלותו לפסגות רוחניות נשגבות, זו התורה הקדושה. היא הכלי שנתן לנו הקב"ה כדי למלא כל חלק מחיינו בכל שלב ובכל גיל. מי שמאיר את העולם החשוך בו אנו חיים, מי שמעניק וודאות, ידע, חכמה ועצה לאדם זו התורה. אין שום צומת בחיים ואין שום התלבטות אישית או ציבורית שבה התורה לא מעניקה תושייה, רווח והצלה.
חיים ללא תורה הם חיים ללא משמעות. הסיבה שכולנו נמצאים בעולם הזה היא כדי להיות אנשים טובים. לא במובן שכל אחד חושב לעצמו מהו טוב ומהו לא. אלא כמו שהתורה אומרת ומלמדת אותנו, להיות דומים לקב"ה, מה הוא רחום אף אתה רחום, מה הוא חנון אף אתה חנון וכדומה. והדרך היחידה להגיע לזה היא באמצעות התורה בלבד. מי שקרוב לתורה קרוב לקב"ה. זה הזמן הטוב ביותר לקבוע עיתים לתורה, ולהגיע מוכנים וגאים ליום שמחת תורה ולברך בקול גדול: "אשר בחר בנו מכל העמים ונתן לנו את תורתו".
הרב מאיר גור הי"ו מלוד